מסכת בבא קמא דף כו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 26]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263293 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263176 בבא קמא דף כו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מידי כוליה קאמרינן? פלגא קאמרינן! אמר קרא (שמות כא לה) 'וחצו את כספו' - כספו של זה ולא כספו של אחר. ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הניזק אלא חצי נזק מק"ו, מקרן ומה קרן שברה"ר חייבת - ברשות הניזק אינה משלמת אלא חצי נזק, שן ורגל שברשות הרבים פטורה - אינו דין שברשות הניזק משלם חצי נזק? אמר קרא 'ישלם' - תשלומין מעליא. ולא תהא קרן ברה"ר חייב מק"ו, ומה שן ורגל שברשות הניזק נזק שלם - ברה"ר פטורה, קרן שברשות הניזק חצי נזק - אינו דין שברה"ר פטורה? אמר רבי יוחנן, אמר קרא 'יחצון' - אין חצי נזק חלוק לא ברה"ר ולא ברה"י. ויהא אדם חייב בכופר מק"ו, ומה שור שאינו חייב בארבעה דברים - חייב בכופר, אדם שחייב בארבעה דברים - אינו דין שיהא חייב בכופר? אמר קרא (שמות כא ל) 'ככל אשר יושת עליו' - עליו ולא על אדם. ויהא שור חייב בארבעה דברים מק"ו, ומה אדם שאינו חייב בכופר - חייב בארבעה דברים, שור שחייב בכופר - אינו דין שיהא חייב בארבעה דברים? אמר קרא (ויקרא כד יט) 'איש בעמיתו' - ולא שור בעמיתו. איבעיא להו, רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק, מהו שתשלם כופר? מי אמרינן מידי דהוה אקרן - קרן כיון דעבד תרי ותלתא זמני אורחיה הוא ומשלם כופר ה"נ לא שנא, או דלמא קרן כוונתו להזיק האי אין כוונתו להזיק? ת"ש 'הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו לבעל הבית ומת - השור בסקילה ובעליו בין תם בין מועד משלם כופר שלם דברי ר' טרפון', כופר שלם בתם לרבי טרפון מנא ליה? לאו משום דסבר ליה כרבי יוסי הגלילי דאמר תם משלם חצי כופר ברה"ר, ומייתי לה מק"ו מרגל? אלמא איכא כופר ברגל! אמר רב שימי מנהרדעא, תנא מניזקין דרגל מייתי לה. ולפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן באש? מטמון. מה לטמון שכן ישנו בבור? מכלים. מה לכלים שישנן באש? מכלים טמונים. מה לכלים טמונים שישנן באדם? אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה, אלמא איכא כופר ברגל! ש"מ. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא, ה"נ מסתברא דאיכא כופר ברגל, דאי ס"ד ליכא כופר ברגל ותנא מניזקין דרגל מייתי לה - לפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן ברגל! אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה, אלמא איכא כופר ברגל! שמע מינה: מתני'. אדם מועד לעולם - בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן. סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים - משלם נזק שלם: גמ'. קתני 'סימא את עין חבירו' דומיא ד'שיבר את הכלים', מה התם נזק אין ארבעה דברים לא, אף סימא את עין חבירו נזק אין ארבעה דברים לא. עמוד ב מנא הני מילי? אמר חזקיה, וכן תנא דבי חזקיה, אמר קרא (שמות כא כה) 'פצע תחת פצע' - לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון. האי מבעי ליה ליתן צער במקום נזק! א"כ לכתוב קרא 'פצע בפצע'; מאי 'תחת פצע'? ש"מ תרתי. אמר רבה, היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה ועמד ונפלה - לענין נזקין חייב, לענין ארבעה דברים פטור, לענין שבת - מלאכת מחשבת אסרה תורה, לענין גלות פטור, לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן, דתניא, 'הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול עיני וסימאה חתור לי שיני והפילה - שיחק באדון ויצא לחרות, רשב"ג אומר (שמות כא כו) 'ושיחתה' - עד שיתכוין לשחתה; הכיר בה ושכחה ועמד ונפלה - לענין נזקין חייב, לענין ד' דברים פטור, לענין גלות חייב דאמר קרא (במדבר לה) 'בשגגה' - מכלל דהוה ליה ידיעה, והא הויא ליה ידיעה, לענין שבת פטור, לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן. נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע, לענין נזקין חייב, לענין ד' דברים פטור, לענין שבת - מלאכת מחשבת בעינן, לענין גלות (שמות כא יג) 'אשר לא צדה' אמר רחמנא - פרט לנתכוין לזרוק שתים וזרק ד', לענין עבד - פלוגתא דרשב"ג ורבנן. נתכוין לזרוק ארבע וזרק שמנה - לענין נזקין חייב, לענין ד' דברים פטור, לענין שבת - באומר כל מקום שתרצה תנוח אין אי לא לא, לענין גלות – 'אשר לא צדה' פרט לנתכוין לזרוק ארבע וזרק שמנה, לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן. ואמר רבה, זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל – פטור, מאי טעמא? מנא תבירא תבר. ואמר רבה, זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים או כסתות, בא אחר וסלקן או קדם וסלקן – פטור, מאי טעמא? בעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גיריה. ואמר רבה, זרק תינוק מראש הגג ובא אחר וקבלו בסייף - פלוגתא דר' יהודה בן בתירא ורבנן, דתניא, 'הכוהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות - בין בבת אחת בין בזה אחר זה כולן