מסכת קידושין דף סג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 63]
דרג סרטון זה
התחבר כדי לדרג
תיאור
לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257512 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257431 קידושין דף סג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א '(דברים כג טז) 'לא תסגיר עבד אל אדוניו', רבי אומר בלוקח עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר'; היכי דמי? אמר רב נחמן בר יצחק, כגון דכתב ליה 'לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו'. רבי מאיר - דתניא 'האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותיך לאחר שיחלוץ לך יבמיך - אינה מקודשת, רבי מאיר אומר מקודשת, רבי יוחנן הסנדלר אומר אינה מקודשת, רבי יהודה הנשיא אומר מקודשת, ומה טעם אמרו אינה מקודשת? משום איבה'. ונחשוב נמי רבי יהודה הנשיא? היינו רבי היינו ר' יהודה הנשיא. ונחשוב נמי רבי עקיבא, דתניא 'קונם שאני עושה לפיך - אין צריך להפר, רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו'? האיתמר עלה, אמר רב הונא בריה דרב יהושע, באומרת 'יקדשו ידי לעושיהם' וידים איתנהו בעולם: מתני'. האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל' - דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת: גמ'. אמר ריש לקיש, והוא שנתן לה שוה פרוטה. ובשכר לא? והתניא 'בשכר שהרכבתיך על החמור שהושבתיך בקרון או בספינה - אינה מקודשת, בשכר שארכיבך על החמור שאושיבך בקרון או בספינה – מקודשת'! וכי תימא ה"נ בדיהב לה שוה פרוטה, והא בשכר קאמר! ועוד תניא 'שב עמי בצוותא ואקדש לך שחוק לפני רקוד לפני עשה כדימוס הזה - שמין אם יש בו שוה פרוטה מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת'! וכי תימא ה"נ בדיהב לה שוה פרוטה, והא 'שמין אותו' קאמר, תיובתא דריש לקיש? אמר לך ריש לקיש, האי תנא ברא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף, ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף. ומאי דוחקיה דריש לקיש לאוקמיה למתניתין בישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ובדיהב לה? אמר רבא, מתניתין קשיתיה - מאי איריא דתני 'על מנת', ניתני 'בשכר'? אלא ש"מ כל 'על מנת' - היכא דיהב לה הוא: מתני'. 'על מנת שירצה אבא' - רצה האב מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת. מת האב - הרי זו מקודשת. מת הבן - מלמדין האב לומר שאינו רוצה: גמ'. מאי 'על מנת שירצה אבא'? אילימא עד דאמר אבא אין - אימא מציעתא 'מת האב הרי זו מקודשת', והא לא אמר אין! אלא עמוד ב על מנת שישתוק אבא, אימא סיפא – 'מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה', אמאי? והא שתיק! אלא אמר לה 'על מנת שלא ימחה אבא'. רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא? א"ר ינאי, אין. אמר ריש לקיש, ש"מ לדרבי ינאי - דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמא ואליבא דחד תנא, ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא. רב יוסף בר אמי אמר, לעולם חד טעמא הוא, ומאי 'על מנת שירצה אבא'? ע"מ שלא ימחה אבא מכאן ועד שלשים יום: מתני'. 'קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה', ובא אחד ואמר אני קידשתיה – נאמן. זה אמר 'אני קידשתיה' וזה אמר 'אני קידשתיה' - שניהם נותנים גט, ואם רצו - אחד נותן גט ואחד כונס: גמ'. אמר רב, נאמן ליתן גט ואין נאמן לכנוס; נאמן ליתן גט - אין אדם חוטא ולא לו, ואין נאמן לכנוס - אימא יצרו תוקפו. רב אסי אמר, אף נאמן לכנוס. ומודה רב אסי באומרת 'נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי', ובא אחד ואמר 'קידשתיה' - שאין נאמן לכנוס. תנן 'רצו אחד נותן גט ואחד כונס', תיובתא דרב! אמר לך רב, שאני התם, דכיון דאיכא אחר בהדיה - אירתותי מירתת. תניא כוותיה דרב אסי, 'קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר קידשתיה - אף נאמן לכנוס; כנסה ובא אחר ואמר אני קדשתיה - לא כל הימנו לאוסרה עליו; האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתי - אין נאמן לכנוס, מפני שהיא מחפה עליו'. איבעיא להו, מהו לסקול על ידו? רב אמר אין סוקלין, ורב אסי אמר סוקלין. רב אמר אין סוקלין - כי הימניה רחמנא לאב לאיסורא, לקטלא לא הימניה. רב אסי אמר סוקלין - לכולה מילתיה הימניה רחמנא לאב. אמר רב אסי, ומודינא באומרת 'נתקדשתי' שאין סוקלים. ואמר רב אסי, הני שמעתתא דידי מרפסן איגרי; השתא ומה במקום שאם בא לכנוס כונס - אמרת סוקלים, מקום שאם בא לכנוס אין כונס - אינו דין שסוקלין? ולא היא, לאב הימניה רחמנא, לדידה לא הימנה. ורב חסדא אמר, אחד זה ואחד זה אין סוקלין. ואזדא רב חסדא לטעמיה, דאמר רב חסדא, 'בני זה בן תשע שנים ויום אחד', 'בתי זו בת ג' שנים ויום אחד' - נאמן לקרבן, אבל לא למכות ולא לעונשין. תניא כוותיה דרב חסדא, 'בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד -