מסכת חגיגה דף יג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226300 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226326 חגיגה דף יג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בבתי גואי, הא בבתי בראי. ואמר רב אחא בר יעקב, עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות, דכתיב (יחזקאל א כב) 'ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא'. עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא, 'במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות'. תניא, 'אמר רבן יוחנן בן זכאי, מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע, בשעה שאמר (ישעיה יד יד) 'אעלה על במתי עב אדמה לעליון', יצתה בת קול ואמרה לו, רשע בן רשע, בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד כל העולם כולו עליו במלכותו, כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה, שנאמר (תהילים צ י) 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה', והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע, למעלה מהן חיות הקדש, רגלי החיות כנגד כולם, קרסולי החיות כנגד כולן, שוקי החיות כנגד כולן, רכובי החיות כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן, צוארי החיות כנגד כולן, ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן, למעלה מהן כסא כבוד, רגלי כסא הכבוד כנגד כולן, כסא הכבוד כנגד כולן, מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם, ואתה אמרת 'אעלה על במתי עב אדמה לעליון'? 'אך אל שאול תורד אל ירכתי בור': ולא במרכבה ביחיד: תני רבי חייא, אבל מוסרין לו ראשי פרקים. אמר רבי זירא, אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב ב"ד ולכל מי שלבו דואג בקרבו. איכא דאמרי, והוא שלבו דואג בקרבו. אמר רבי אמי, אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים (ישעיה ג ג) 'שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש'. ואמר רבי אמי, אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים, שנאמר (תהילים קמז כ) 'לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום'. א"ל רבי יוחנן לרבי אלעזר, תא אגמרך במעשה המרכבה. א"ל, לא קשאי. כי קש, נח נפשיה דרבי יוחנן. א"ל ר' אסי, תא ואגמרך במעשה מרכבה. א"ל, אי זכאי גמירתא מר' יוחנן רבך. רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה. סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית. אמרו ליה, ליגמור לן מר מעשה מרכבה! אמר להו, אגמרון לי מעשה בראשית! בתר דאגמרון, אמרו ליה, ליגמרון מר במעשה מרכבה! אמר להו, תנינא בהו (שיר השירים ד יא) 'דבש וחלב תחת לשונך' - דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך. ר' אבהו אמר מהכא, (משלי כז כו) 'כבשים ללבושך' - דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך. אמרו ליה, תנינן בהו עד (יחזקאל ב א) 'ויאמר אלי בן אדם'. אמר להו, הן הן מעשה המרכבה. מיתיבי, 'עד היכן מעשה המרכבה? רבי אומר עד (יחזקאל א כז) 'וארא' בתרא, ר' יצחק אומר, 'עד החשמל'? עד 'וארא' מגמרינן, מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים. איכא דאמרי, עד 'וארא' מסרינן ראשי פרקים, מכאן ואילך - אם הוא חכם מבין מדעתו אין, אי לא לא. ומי דרשינן בחשמל? והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל, ונפקא נורא ואכלתיה? שאני ינוקא, דלאו מטי זימניה. אמר רב יהודה, ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשו. ת"ר, מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו. וביקשו לגנוז ספר יחזקאל, אמר להם חנניה בן חזקיה, אם זה חכם, הכל חכמים הן? מאי 'חשמל'? אמר רב יהודה, עמוד ב חיות אש ממללות. במתניתא תנא, עתים חשות עתים ממללות; בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה – חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה – ממללות. (יחזקאל א יד) 'והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק'. מאי 'רצוא ושוב'? אמר רב יהודה, כאור היוצא מפי הכבשן. מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא, כאור היוצא מבין החרסים. (יחזקאל א ד) 'וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש' - להיכן אזל? אמר רב יהודה, אמר רב, שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע. וכל כך למה? שלא יאמרו אומות העולם, ביד אומה שפלה מסר הקב"ה את בניו. אמר הקב"ה, מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים? עונותיהן של ישראל הן גרמו לי. (יחזקאל א טו) 'וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות', אמר ר' אלעזר, מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות. במתניתא תנא, סנדלפון שמו, הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה, ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו. איני? והכתיב (יחזקאל ג יב) 'ברוך כבוד ה' ממקומו', מכלל דמקומו ליכא דידע ליה? דאמר שם אתגא, ואזל ויתיב ברישיה. אמר רבא, כל שראה יחזקאל ראה ישעיה; למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה? לבן כרך שראה את המלך. אמר ריש לקיש, מאי דכתיב (שמות טו א) 'אשירה לה' כי גאה גאה'? שירה למי שמתגאה על הגאים, דאמר מר 'מלך שבחיות – ארי, מלך שבבהמות – שור, מלך שבעופות – נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקב"ה מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו'. כתוב אחד אומר (יחזקאל א י) 'ודמות פניהם פני אדם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן' וגו', וכתיב (יחזקאל י יד) 'וארבעה פנים לאחד, פני האחד פני הכרוב, ופני השני פני אדם, והשלישי פני אריה, והרביעי פני נשר', ואילו שור לא קא חשיב? אמר ר"ל, יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב; אמר לפניו, רבש"ע! קטיגור יעשה סניגור? מאי 'כרוב'? אמר רבי אבהו, כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. א"ל רב פפא לאביי [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]