הרב עוזיהו אלכורת I ט' אלול ע"ט I פת שחרית

שיעור קצר בספר "משיבת נפש" לנוחיותכם! העתקנו לכם את הקטע עליו מדבר הרב, כִּי בֶּאֱמֶת נִמְצָא בְּכָל דּוֹר יְשִׁיבָה שֶׁל תַּלְמִידִים עִם רַבִּי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִין בְּבֵית־ הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, שֶׁיְּכוֹלִין לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאֹד עַד שֶׁקָּשֶׁה לְתָפְסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לְעֵמֶק הַבָּכָא בְּעֹמֶק הַגֵּיהִנֹּם וּבִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי רִבּוּי זֻהֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם בִּפְרָט בְּתַאֲוַת נִאוּף שֶׁזֶּה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. עַד שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְנֻוָּל מַמָּשׁ שֶׁהוּא מָאוּס וּמְזֹהָם מְאֹד וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ הַמְנֻוָּל הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא מְנֻוָּל וּמְזֹהָם מְאֹד וְכָרוּךְ מְאֹד אַחֲרֵי הָאָדָם הָרוֹצֶה לְתָפְסוֹ בִּמְצוּדָתוֹ וּפוֹגֵעַ בְּהָאָדָם בְּכָל עֵת וְהוּא עִקַּר הַפֶּגַע רַע שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה - מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ', כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיַּמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַנַּ"ל עַל־יְדֵי־זֶה; 'אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ' וְכוּ', כִּי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל יוֹצֵא מַעְיָן קָדוֹשׁ וְטָהוֹר כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לְטַהֵר כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וּקְדוֹשׁוֹת הַנּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ וּלְהַעֲלוֹתָם מֵעֵמֶק הַבָּכָא וְלַהֲשִׁיבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ מְאֹד וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע, כִּי כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה וְכָל אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר בְּכָל עֵת לְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְכָל מַה שֶּׁהוּא חוֹתֵר בְּכָל יְכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ נַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה וּכְבָר הָיָה כֵּן אֲלָפִים פְּעָמִים אַף־עַל־פִּי־כֵן שׁוּם נְקֻדָּה טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, רֹאשׁ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ מֵרִים וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף הַכֹּל לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה וּבוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא מִמְּקוֹמוֹת נְמוֹכִים כָּאֵלֶה דַּיְקָא שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתָּלוּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא וְכָל מַה שֶּׁהַדַּרְגָּא נָמוֹךְ יוֹתֵר אֲזַי יָקָר וְחָשׁוּב בְּיוֹתֵר כְּשֶׁעוֹלֶה מִשָּׁם אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בּוֹנִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבְּחִינָה מִשְׁכָּן וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִבָּנֶה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּמוּר הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לָעַד (שָׁם ס"ה ס"ו ס"ז ס"ח ס"ט פ"ב פ"ג פ"ז):