מסכת מגילה דף ז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222308 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222339 מגילה דף ז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'השנית' ואיצטריך למיכתב 'בכל שנה ושנה, דאי מ'בכל שנה ושנה', הוה אמינא כי קושין, קא משמע לן 'השנית', ואי אשמועינן 'השנית', הוה אמינא בתחילה בראשון ובשני, קמ"ל 'בכל שנה ושנה'. ורבי אליעזר בר' יוסי, האי 'השנית' מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדרב שמואל בר יהודה, דאמר רב שמואל בר יהודה, בתחילה קבעוה בשושן, ולבסוף בכל העולם כולו. אמר רב שמואל בר יהודה, שלחה להם אסתר לחכמים, קבעוני לדורות! שלחו לה, קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם, כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס! רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו, בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן, שלחה להם אסתר לחכמים, כתבוני לדורות! שלחו לה (משלי כב כ) 'הלא כתבתי לך שלישים'; 'שלישים' ולא רבעים, עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה 'כתב זאת זכרון בספר, 'כתב זאת' מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, 'זכרון' מה שכתוב בנביאים, 'בספר' מה שכתוב במגלה. כתנאי, 'כתב זאת' מה שכתוב כאן, 'זכרון' מה שכתוב במשנה תורה, 'בספר' מה שכתוב בנביאים, דברי רבי יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר, 'כתב זאת' מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, 'זכרון' מה שכתוב בנביאים, 'בספר' מה שכתוב במגילה. אמר רב יהודה, אמר שמואל, אסתר אינה מטמאה את הידים. למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה? והאמר שמואל, אסתר ברוח הקודש נאמרה! נאמרה לקרות ולא נאמרה ליכתוב. מיתיבי, 'רבי מאיר אומר, קהלת אינו מטמא את הידים ומחלוקת בשיר השירים, ר' יוסי אומר, שיר השירים מטמא את הידים ומחלוקת בקהלת, ר' שמעון אומר, קהלת מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה, אבל רות ושיר השירים ואסתר מטמאין את הידים'? הוא דאמר כר' יהושע. תניא, ר' שמעון בן מנסיא אומר, קהלת אינו מטמא את הידים, מפני שחכמתו של שלמה היא. אמרו לו, וכי זו בלבד אמר? והלא כבר נאמר 'וידבר שלשת אלפים משל', ואומר (משלי ל ו) 'אל תוסף על דבריו'! מאי 'ואומר'? וכי תימא מימר טובא אמר, דאי בעי איכתיב ודאי בעי לא איכתיב, תא שמע 'אל תוסף על דבריו'. תניא, ר' אליעזר אומר, אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר 'ויאמר המן בלבו'. ר' עקיבא אומר, אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'. ר"מ אומר, אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר 'ויודע הדבר למרדכי'. רבי יוסי בן דורמסקית אומר, אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר 'ובבזה לא שלחו את ידם'. אמר שמואל, אי הואי התם, הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר 'קימו וקבלו', קימו למעלה מה שקיבלו למטה. אמר רבא, לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא; דרבי אליעזר - סברא הוא דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה, והאי כי קא מפיש טובא ואמר, אדעתיה דנפשיה קאמר, דר"ע - דלמא כר' אלעזר דאמר מלמד שכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו, והא דרבי מאיר - דלמא כרבי חייא בר אבא דאמר בגתן ותרש שני טרשיים היו, והא דרבי יוסי בן דורמסקית - דלמא פריסתקי שדור, דשמואל ודאי לית ליה פירכא. אמר רבינא, היינו דאמרי אינשי 'טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צני קרי'. רב יוסף אמר, מהכא, 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים'. רב נחמן בר יצחק אומר, מהכא, 'וזכרם לא יסוף מזרעם': ומתנות לאביונים: תני רב יוסף, 'ומשלוח מנות איש לרעהו' - שתי מנות לאיש אחד, 'ומתנות לאביונים' - שתי מתנות לשני בני אדם. רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה, עמוד ב קיימת בנו רבינו 'ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים'. רבה שדר ליה למרי בר מר ביד אביי, מלא טסקא דקשבא ומלי כסא קמחא דאבשונא. אמר ליה אביי, השתא אמר מרי, אי חקלאה מלכא ליהוי, דיקולא מצואריה לא נחית! הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא ומלא כסא דפלפלתא אריכא. אמר אביי, השתא אמר מר, אנא שדרי ליה חוליא ואיהו שדר לי חורפא. אמר אביי, כי נפקי מבי מר הוה שבענא, כי מטאי להתם, קריבו לי שיתין צעי דשיתין מיני קדירה, ואכלי בהו שיתין פלוגי, ובישולא בתרייתא הוו קרו ליה צלי קדר, ובעאי למיכס צעא אבתרה. אמר אביי, היינו דאמרי אינשי 'כפין עניא ולא ידע', אי נמי 'רווחא לבסימא שכיח'. אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי. אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי; איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה, ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי. אמר ליה, לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. אמר רבא, סעודת פורים שאכלה בלילה, לא יצא ידי חובתו; מאי טעמא? 'ימי משתה ושמחה' כתיב. רב אשי הוה יתיב קמיה (דרב כהנא), נגה ולא אתו רבנן; אמר ליה, מאי טעמא לא אתו רבנן? דלמא טרידי בסעודת פורים. אמר ליה, ולא הוה אפשר למיכלה באורתא? אמר ליה, לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא, סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו? אמר ליה, (אמר רבא הכי?) [אמר ליה אין,]) תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנח בכיסיה: מתני'. אין בין יום טוב לשבת, אלא אוכל נפש בלבד: גמ'. הא לענין מכשירי אוכל נפש זה וזה שוין. מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא, 'אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש, רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש'. מ"ט דת"ק? אמר קרא 'הוא' ולא מכשיריו. ור' יהודה (אמר), 'לכם' - לכם לכל צורכיכם. ואידך נמי, הכתיב 'לכם'? לכם ולא לעובדי ככבים, לכם ולא לכלבים. ואידך נמי, הא כתיב 'הוא'? כתיב 'הוא' וכתיב 'לכם'; כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יום טוב, כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב: [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]