ומשתוקק

לחן קודש, על תוכן חסידי עמוק, ממעיין החסידות הגדול שזרם בבית מדרשו של מרן בעל ה"שפת אמת" מגור זצ"ל, שספריו משמשים כאבני יסוד לתורת החסידות. כמיהה והשתוקקות, ללא שום מטרה עצמית, אלא רק להיות מחובר להקב"ה. הלחן הוא של מו"ר הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, ומילות השיר הם מתורתו של ה"שפת אמת" בלשון שנאמרה ונכתבה על ידו, והמנגינה הנרגשת והמרטיטה את נימי הלב נחצבה מהיכל הנגינה, משולבת בדיוק נמרץ במסר הנפלא. היא עולה מאליה מתוך הדברים הנוראים מכבשן האש של ה"שפת אמת". דברי ה"שפת אמת" שכדרכו עוסקים בפסגות הגבוהות של החיים, נאמרים כלפי אברהם אבינו והצדיקים הגמורים, אלו שזוכים למדרגות נעלות. הצדיקים הגמורים מתביישים לעמוד קרוב לקב"ה שמא הם לא ראויים דיים, והדרך שלהם להתקרב לקב"ה היא "על ידי שיושב בפתח, ומשליך גופו ונפשו, ומשתוקק רק לעשות רצון בוראו". דבריו הקדושים משקפים את המדרגות הנעלות שתורת החסידות תובעת. לא לקבל את שגרת החיים הפשוטה כפי שהיא, אלא פשוט להשתוקק לדבקות. למשהו עילאי יותר. השגות גבוהות. את הגוף, ואפילו את הנפש יניח האדם בצד, כאשר הוא כוסף ומשתוקק לבוראו. יסוד זה בחסידות, עמד במרכז משאו של רבי מנחם מנדל פומרנץ ריש מתיבתא "עוז והדר" וראש כולל לדיינות "באר ישראל" בציון השפת אמת במסע "בהיכלי החסידות", לקראת הילולת ה"שפת אמת" לפני הולחן על ידו הלחן המיוחד הזה. במשתה היין שנערך בפורים בשנת תשע"ז לימד הרב לראשונה את השיר, שעד מהרה הפך ללחן סוחף המושר פעם אחר פעם בהתרגשות עצומה על ידי כל המשתתפים. השיר הופיע בעיבוד מקורי ומרגש במיוחד, על ידי אמן הרגש ר' פיני איינהורן שבקולו הייחודי הוא מבטא את הכיסופים והערגה שבמילות השיר, ובשירה של תחנונים ודבקות ביצע את השיר יחד עם ילד הפלא ארי רייך, בליוויים של מקהלת "ידידים" המפורסמת.