מסכת בבא בתרא דף ו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava batra 6]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=275564 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=275738 בבא בתרא דף ו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א או דילמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר? ת"ש 'בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן' - היכי דמי? אילימא שתבעו לאחר זמן ואמר לו פרעתיך בזמני – פשיטא! אלא לאו דאמר ליה פרעתיך בתוך זמני, אלמא אפילו במקום חזקה אמרי' מה לי לשקר! שאני הכא דכל שפא ושפא זמניה הוא. ת"ש 'מד' אמות ולמעלה אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר כו' עד שיביא ראיה שנתן' - ה"ד? אילימא שתבעו לאחר זמנו ואמר לו פרעתיך בזמני - אמאי לא? אלא לאו דאמר פרעתיך בתוך זמני, אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר! שאני הכא דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי, ת"ש, 'מנה לי בידך אמר לו הין, למחר אמר לו תנהו לי, אם אמר נתתיו לך פטור, אין לך בידי חייב', מאי לאו 'נתתיו לך' - דא"ל פרעתיך בזמני, 'אין לך בידי' - דא"ל פרעתיך בתוך זמני, וקתני חייב, אלמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר? לא, מאי 'אין לך בידי' - לא היו דברים מעולם, דאמר מר 'כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי': סמך לו כותל אחר מגלגלין עליו את הכל כו': א"ר הונא, סמך לפלגא - סמך לכולה. ורב נחמן אמר, למאי דסמך – סמך, למאי דלא סמך - לא סמך. ומודה רב הונא בקרנא ולופתא, ומודה ר"נ באפריזא ובקבעתא דכשורי. אמר רב הונא, בי כוי לא הוי חזקה, ואע"ג דעבד ליה הימלטי, דא"ל, אמינא לכי פייסת לי לא ליתרע אשיתאי. אמר ר"נ, אחזיק להורדי - לא אחזיק לכשורי, לכשורי - אחזיק להורדי. רב יוסף אמר, אחזיק להורדי - אחזיק לכשורי. א"ד, אמר רב נחמן, אחזיק להורדי - אחזיק לכשורי, לכשורי - אחזיק להורדי. אמר רב נחמן, אחזיק לנטפי - אחזיק לשפכי, אחזיק לשפכי - לא אחזיק לנטפי. ורב יוסף אמר, אפילו אחזיק לשפכי - אחזיק לנטפי. א"ד, אמר רב נחמן, אחזיק לשפכי - אחזיק לנטפי, לנטפי - אחזיק לשפכי, אבל לצריפא דאורבני – לא. רב יוסף אמר, אפי' צריפא דאורבני. עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני. אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, המשכיר בית לחבירו עמוד ב בבירה גדולה - משתמש בזיזיה ובכתליה עד ד' אמות, ובעובי הכותל במקום שנהגו, אבל בתרבץ אפדני – לא. ורב נחמן דידיה אמר, אפילו בתרבץ אפדני, אבל רחבה שאחורי הבתים – לא. ורבא אמר, אפילו רחבה שאחורי הבתים. אמר רבינא, האי כשורא דמטללתא - עד תלתין יומין לא הוי חזקה, בתר תלתין יומין הוי חזקה; ואי סוכה דמצוה היא - עד שבעה יומין לא הוי חזקה, בתר שבעה יומין הוי חזקה, ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה. אמר אביי, שני בתים בשני צדי רשות הרבים - זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו, זה שלא כנגד זה ומעדיף. מאי איריא ברשות הרבים? אפילו רשות היחיד נמי! רשות הרבים איצטריכא ליה, מהו דתימא נימא ליה, סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים, קמ"ל דא"ל, רבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי, את בין ביממא בין בליליא חזית לי; א"נ רבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי, את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא; רבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי, את ממילא נמי חזית לי. אמר מר, זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף. פשיטא! לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד, מהו דתימא נימא ליה אידך שקול אוזינקא ועבדיה את כוליה, קמ"ל דא"ל, את מ"ט לא עבדת? משום דמיתרע אשיתך, אנא נמי מיתרע ליה אשיתאי. אמר ר"נ, אמר שמואל, גג הסמוך לחצר חבירו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג – לא. ור"נ דידיה אמר, אינו זקוק לד"א, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה - ארבע אמות בעינן, אי לנתפס עליו כגנב - במסיפס בעלמא סגיא, אי לגדיים וטלאים - בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי! לעולם לנתפס עליו כגנב, במסיפס מצי משתמיט ליה, [אמר ממצורי קממצירנא,] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה. מיתיבי 'אם היה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לו', מאי לאו אין נזקקין לו כלל? לא, אין נזקקין לד' אמות, אבל נזקקין למחיצת עשרה. איתמר, שתי חצרות זו למעלה מזו, אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה, ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה. תניא כוותיה דרב חסדא, שתי חצרות זו למעלה מזו - לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה, אלא מסייע מלמטה ובונה, ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו - אינו זקוק לו. הנהו בי תרי דהוו דיירי, חד הוה דייר עילאי וחד הוה דייר תתאי, איתבר תתאי, א"ל תתאי לעילאי תא ונבנייה, א"ל אנא שפיר קא דאירנא,