מסכת קידושין דף עט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 79]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257528 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257447 קידושין דף עט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א שניהם נותנים גט, ואם רצו - אחד נותן גט ואחד כונס. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקדשה את עצמה - אם שלה קדמו קדושיה קידושין, ואם של שלוחה קדמו קידושיו קידושין. ואם אינן יודעין - שניהם נותנים לה גט, ואם רצו, אחד נותן לה גט ואחד כונס: גמ'. וצריכא, דאי אשמעינן גבי דידיה - משום דגברא קים ליה ביוחסין, אבל איתתא דלא קים לה ביוחסין - אימא לא ניהוו קידושיה קידושין; ואי אשמעינן גבי דידה - משום דאיתתא דייקא ומינסבא, אבל איהו - אימא לא איכפת ליה, צריכא. איתמר, קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת - רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו, ושמואל אמר חיישינן לקידושי שניהם. אימת? אילימא בתוך ששה - בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו? השתא הוא דבגרה! אלא לאחר ששה - בהא נימא שמואל חיישינן לקידושי שניהם? והא אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד! לא צריכא דקדיש בההוא יומא דמשלים ששה, רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו - מדהשתא בוגרת בצפרא נמי בוגרת, ושמואל אמר - השתא הוא דאייתי סימנים. ושמואל מאי שנא ממקוה, דתנן 'מקוה שנמדד ונמצא חסר - כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות'? שאני התם דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימר לא טבל. אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימר לא חסר? הרי חסר לפניך! הכא נמי הרי בוגרת לפניך! השתא הוא דבגרה. התם נמי השתא הוא דחסר? התם תרתי לריעותא, הכא חדא לריעותא. ושמואל מאי שנא מחבית, דתניא 'היה בודק את החבית להפריש עליה תרומה והולך ואחר כך נמצאת חומץ - כל ג' ימים ודאי, מיכן ואילך ספק', ורמינן חבית אמקוה, מ"ש דהכא ודאי ומ"ש דהכא ספק? ואמר רב חנינא מסוריא, מאן תנא חבית? רבי שמעון היא דגבי מקוה נמי ספיקא משוי, דתניא 'כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות, ורבי שמעון אומר ברשות הרבים טהורות ברשות היחיד תולין', אבל לרבנן טבל למפרע? שאני התם דאיכא למימר העמד טבל על חזקתו ואימר לא ניתקן. אדרבה העמד יין על חזקתו ואימר לא החמיץ? הרי החמיץ לפניך! הכא נמי הרי היא בוגרת לפנינו! השתא הוא דבגרה. (הכא) נמי השתא הוא דאחמיץ? התם תרתי לריעותא, הכא חדא לריעותא הוא דאיכא. נימא כתנאי, עמוד ב 'מי מוציא מיד מי? הוא מוציא מידם בלא ראיה, והן אין מוציאים מידו בלא ראיה, דברי ר' יעקב; רבי נתן אומר, אם בריא הוא - עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע, ואם שכיב מרע הוא - עליהם להביא ראיה שבריא היה'; נימא רב דאמר כרבי נתן ושמואל דאמר כר' יעקב? אמר לך רב, אנא דאמרי אפילו כרבי יעקב - עד כאן לא קאמר ר' יעקב התם דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו, אבל הכא מי נימא העמד גוף על חזקתו? ושמואל אמר, אנא דאמרי אפילו לרבי נתן - עד כאן לא קאמר רבי נתן התם דכולי עלמא בחזקת בריאים קיימי, מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה הוי עליה לאיתויי ראיה, אבל הכא מי קא מפקא נפשה מחזקה דקמיה? נימא כהני תנאי 'קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת', תנא חדא 'הרי היא בוגרת לפנינו', ותניא אידך 'חיישינן לקידושי שניהם' - מאי לאו חד כרב וחד כשמואל? לא, אידי ואידי כשמואל, כאן במכחשתו, כאן בשאין מכחשתו. ונימא מדמתניתא לא פליגי - אמוראי נמי לא פליגי? ותסברא, הא רב יוסף בריה דרב מנשיא מדוויל עבד עובדא כוותיה דרב, ואיקפיד שמואל ואמר, כ"ע כיילי ליה בקבא זוטא והאי מדרבנן כיילי ליה בקבא רבה! ואי סלקא דעתך לא פליגי, אמאי קא מקפיד? דילמא כי עבד עובדא במכחשתו. אמר ליה מר זוטרא לרב אשי, הכי אמר אמימר, הילכתא כוותיה דשמואל, ורב אשי אמר הילכתא כוותיה דרב, והילכתא כוותיה דרב: מתני'. מי שיצא הוא ואשתו למד"ה, ובא הוא ואשתו ובניו ואמר, אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה - אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים. מתה ואלו בניה - מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על האשה. אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה - מביא ראיה על האשה ואין צריך להביא ראיה על הבנים. מתה ואלו בניה - צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים: גמ'. אמר רבה בר רב הונא, וכולן בכרוכים אחריה. תנו רבנן, אשה נשאתי במדינת הים - מביא ראיה על האשה וא"צ להביא ראיה על הבנים, ומביא ראיה על הגדולים ואין צריך להביא ראיה על הקטנים. במה דברים אמורים? באשה אחת, אבל בשתי נשים - מביא ראיה על האשה ועל הבנים, על הגדולים ועל הקטנים. אמר ריש לקיש,