מסכת כתובות דף כו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 26]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232900 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233011 כתובות דף כו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א במסיח לפי תומו, כי הא דאמר רב יהודה, אמר שמואל, מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו, ואמר, זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא, והוציאוני מבית הספר, והפשיטוני את כותנתי, והטבילוני לאכול בתרומה לערב. ור' חייא מסיים בה, וחבירי בדילין ממני, והיו קורין אותי יוחנן אוכל חלות, והעלהו רבי לכהונה על פיו. תניא, 'ר"ש בן אלעזר אומר, כשם שתרומה חזקה לכהונה, כך מעשר ראשון חזקה לכהונה, והחולק בבית דין אינה חזקה'. מעשר ראשון דלוי הוא! כר"א בן עזריה, דתניא, 'תרומה – לכהן, מעשר ראשון – ללוי, דברי ר"ע; ר"א בן עזריה אומר, מעשר ראשון אף לכהן'. אימור דאר"א בן עזריה אף לכהן, לכהן ולא ללוי מי אמר? אין, בתר דקנסינהו עזרא. ודלמא איקרו ויהבו ליה? אמר רב חסדא, הכא במאי עסקינן כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא, וחלקו ליה לדידיה מעשר בבית הגרנות; לוי - דלאו לוי הוא, מאי איכא למימר, בן גרושה או בן חלוצה הוא? לא מיבעיא למאן דאמר מעשר ראשון אסור לזרים - דלא הוו יהבי ליה, אלא אפילו למ"ד מעשר ראשון מותר לזרים - הני מילי למיספק להו, אבל בתורת חלוקה לא יהבי ליה. 'והחולק בבית דין אינה חזקה'. אי בבית דין לא הויא חזקה, היכא הויא חזקה? אמר רב ששת, הכי קאמר, 'החולק תרומה בנכסי אביו עם אחיו בבית דין - אינה חזקה'. פשיטא! מהו דתימא מדהנך לאכילה - האי נמי לאכילה, קמ"ל, הנך לאכילה, האי לזבוני: רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד וכו': רשב"ג היינו רבי אליעזר? וכי תימא ערער חד איכא בינייהו, דרבי אליעזר סבר ערער חד ורשב"ג סבר ערער תרי, האמר רבי יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משנים? אלא הכא במאי עסקינן דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא עמוד ב ואסקיניה, ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא; ודכולי עלמא מצטרפין לעדות, והכא במיחש לזילותא דבי דינא קמיפלגי, תנא קמא סבר כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה - חיישינן לזילותא דבי דינא, ורשב"ג סבר אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה, ולזילותא דבי דינא לא חיישינן. מתקיף לה רב אשי, אי הכי אפי' תרי ותרי נמי? אלא אמר רב אשי, במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא, 'אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד, ר' יהושע בן קרחה אמר אפי' בזה אחר זה; ואין עדותן מתקיימת בב"ד עד שיעידו שניהם כאחד, ר' נתן אומר שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו': מתני'. האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים, על ידי ממון - מותרת לבעלה, על ידי נפשות - אסורה לבעלה: גמ'. אמר רב שמואל בר רב יצחק, אמר רב, לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים, אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה. מתיב רבא, 'העיד רבי יוסי הכהן ור' זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו להם חכמים, אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה', והא אשקלון דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, וקתני