פרשה בדיוק | קריאת פרשת חיי שרה עם הארות קצרות לקריאה נכונה

*התמקדות בטעמים:* השבוע נתמקד בטעם תביר, שהוא ה"שליש" של האתנח וסוף פסוק, והמשרת שלו - דרגא. בשבועות שעברו למדנו, שהטעם "טרחא" הוא ה"מִשְנֶה" של הקיסרים, זאת אומרת, שבדרך כלל לפני "אתנח" ו"סוף פסוק" יבוא טעם מפסיק שהוא נקרא "טרחא". השבוע נלמד, שאם יהיה צורך בטעם מפסיק נוסף לפני ה"מִשְנֶה" (הטרחא), יתיצב שם "שָלִיש", והוא הטעם "תביר". מהי צורתו? מהו תפקידו? מהי מנגינתו? כמו כן נלמד שכאשר יש צורך בטעם משרת לפני התביר, בדרך כלל יגיע הטעם "דרגא". מהי צורתו? מהי מנגינתו? לפעמים במקום דרגא יבוא "מאריך", מה הכלל בזה, ומדוע? *כללי קריאה ודקדוק:* "בקרית ארבע" - לשים לב לבטא את העי"ן בסיום הניגון של התביר. "שמענו | " - הרבה חזנים טועים בהטעמת מילה זו, כיצד ההטעמה המדוייקת? "וְיתן לי" - מי שהחליף את השוא שבוי"ו לפתח, מה דינו? "לעיני בְני עמי" - מדוע הבי"ת רפויה, והלא למדנו בבית הספר "בגד כפת בראש מילה דגושה"? "ואמרה שתה" - כיצד נוכל להבחין בקריאה בין "שתי" (כמו "שתי פעמים") לבין "שתה" (כמו "שתה מים"), והלא בשתיהם האות האחרונה "נחה" ואינה נשמעת? מהי המילה היחידה בתנ"ך שיש בה שינוי משמעות אם נחליף בה דגש קל לרפה או רפה לדגש קל? "אשר לא עזב חסדו ואמתו" - יש להיזהר לבטא את הדגש חזק שבתי"ו שלא תשתנה המשמעות ללשון מיתה ח"ו. "וישתחו ארצה לה' " - מדוע "וישתחו, בלשון רבים, הלא רק אליעזר השתחווה? (חזרה על הנלמד בשבוע שעבר). *הרב אמיר דאדוונד שליט"א בקריאת פרשת השבוע מחולקת לעליות, עם פנינים נבחרים ומרגליות יקרות בכללי הטעמים והדקדוק, ושימת לב מיוחדת לטעויות נפוצות, הדרך הנפלאה ללימוד קריאת התורה ודקדוק, בכל פרשה הרב מתמקד בשניים / שלשה טעמים, ובמספר כללי קריאה ודקדוק* אם יש לכם שאלות לרב אמיר בדקדוק או בטעמים, תכתבו לנו למייל ykrsite@gmail.com והרב ישתדל לענות עליהם בשיעורים הבאים 00:00:00 - הקדמה 00:02:12- עליית ראשון 00:26:28- עליית שני 00:33:46- עליית שלישי 00:45:21- עליית רביעי 00:59:07- עליית חמישי 01:02:05- עליית ששי 01:04:06- עליית שביעי