💥כדאי לבוא מחו"ל לעצרת כדי לזכות לברך "חכם הרזים": הנכד מביא הכרעות מפורטות מפוה"ד הרב זילברשטיין

לקראת עצרת המיליון נגד גזירת גיוס בני הישיבות שתערך ביום ה' השבוע בירושלים, מרן פוה"דהגר"י זילברשטיין שליט"א בסדרת פסקי הלכה מרתקים מענייני עצרת הענק | על כל זה ועוד, בשו"ת המרתק שלפניכם בשיעור השבועי מנכדו הרב חיים מלין בקו שיח יצחק, ובגליון אוצר חמד שמובא באוצר הפרשה. לאור קריאת מרנן ורבנן גדולי הדור בראשם מנהיג הדור מרן הגר"ד לנדו שליט"א, תערך ביום חמישי הקרוב בשערי ירושלים עצרת תפילה וזעקה גדולה כדי לזעוק ולהתפלל ולמחות על החילול ה' הנורא ברדיפת בני הישיבות היושבים ועוסקים בתורה, והכרזתם כעבריינים, והשלכתם לכלא ב'עוון' זה רח"ל מטבע הדבר, קיומה של עצרת ענק זו, מעוררת שאלות הלכתיות רבות, ובפרט בהלכות הברכה הנדירה 'חכם הרזים', אותה מברכים כשרואים שישים ריבוא יהודים, כלומר מעל 600,000 איש. להלן דברים מתוך השיעור המורחב: ראשית נזכיר, כי ביום ראשון ל' אדר ראשון, א' דר"ח אדר שני תשע"ד, נערכה ג"כ עצרת קידוש השם שכזו, בראשות רשכבה"ג מרן בעל 'אילת השחר' זצוק"ל, ושם ע"פ ההערכות השתתפו יותר משישים ריבוא מעם ישראל, וברכו בפומבי את הברכה 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם חכם הרזים', כמבואר במסכת ברכות (דף נח ע"א), תנו רבנן, הרואה אוכלוסי ישראל אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה [והקב"ה הוא חכם הרזים, ויודע מה שבלב כל אלו, רש"י], וכן פסק בשו"ע (או"ח סימן רכד ס"ה). * האם אפשר לברך על סמך אומדנא שיש בעצרת שישים ריבוא השאלה הראשונה עליה דן רבינו, היא מאחר ואין אדם בעולם שיודע במדוייק האם באמת יש בעצרת שישים ריבוא או לא, וגם המומחים שמעריכים זאת, אין זאת אלא אומדנא, אם כן יש לדון האם אפשר לברך ברכה זו על פי אומדנא. ולכאו' אי אפשר לברך מספק, שהרי ספק ברכות להקל, ומאידך אולי כל ברכה זו נתקנה ע"פ אומדנא, שהרי כיצד אפשר לספור שישים ריבוא, וגם שהכרעת הפוסקים שאסור לספור את בני ישראל. אך הביא רבינו בשם רשכבה"ג מרן בעל אילת השחר זצוק"ל שאמר, שאפשר לברך גם כשאין יודעים את המספר המדוייק, אלא שיש אומדן מאנשים מוסמכים שיש שישים ריבוא. וכן הביא בשם גיסו רשכבה"ג מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שאין צריך לדעת את המנין המדוייק, ודי באומדנא. והוסיף רבינו חיים (לפני העצרת באדר תשע"ד) שע"פ הסברא אמורים להשתתף בעצרת כזו שישים ריבוא [והוסיף שבעצרת הקודמת, שהתקיימה בכ"ט שבט תשנ"ט היה צריך לברך בלא שם ומלכות, כי היה ספק אם יש שישים ריבוא], ואם אלו שיודעים לאמוד את האנשים יאמרו שיש שישים ריבוא, אפשר לברך. * האם צריך לראות את כל השישים ריבוא כדי לברך עוד הסתפק רבינו האם אפשר לברך גם כאשר אינו רואה את כל השישים ריבוא, שהרי לשון השו"ע 'הרואה שישים ריבוא מישראל ביחד וכו'', ומאידך הרי הדבר קשה מאד במציאות לראות בראיה אחת שישים ריבוא, ואולי די לראות את מקצתם, ולדעת שיש כאן שישים ריבוא. והכריע רבינו שמסתבר שאפשר לברך גם כשאינו רואה את כולם ממש, שהרי שומע את הקולות ויודע שיש כאן שישים ריבוא, ובפרט שברכה זו היא ברכה להקב"ה, שמברכים אותו, ואם כן אין צריך לראות את כולם, ואם רואה את מקצתו הרי זה כרואה את כולו. וכן הביא בשם רבינו אילת השחר שמסתבר שאין צריך לראות את כל השישים ריבוא, אלא די בראיית מקצתם, אם יש אומדן שיש שישים ריבוא, אפשר לברך. וכן הביא שהורה גיסו רבינו חיים שמסתבר שא"צ לראות את כולם, אלא די שיראה את חלקם, ויחוש שהוא מוקף בשישים ריבוא. * האם כל אחד יברך לעצמו, או שאחד יברך לכולם שאלה נוספת עליה דן רבינו והיא לגבי ההוראה בעצרת הקודמת, שכל אחד יברך את הברכה בעצמו, ולא שאחד יברך ויוציא את כולם. ויש לדון מדוע לא עדיף שאחד יברך לכולם מדין 'ברוב עם הדרת מלך', ויעויין בשו"ת בנין שלמה (ח"ב או"ח סימן יג). אמנם יתכן כיון שא"א לשומעו אלא ע"י רמקול, והשומע את הברכה ברמקול, יתכן שאינו יכול לצאת יד"ח. ולמעשה הביא רבינו שגיסו רבי חיים אמר, כי אף שיש ענין של ברוב עם הדרת מלך, מ"מ כיון שהיא ברכה נדירה, רצוי שכל אחד יזכה בעצמו בברכה זו [וכן נוהגים בברכת החמה, שכל אחד מברך לעצמו, ואין אחד מברך לכולם]. *** כדאי לבני חו"ל לבוא לארץ ישראל לזכות לברך ברכה זו רבינו עורר עוד, כי לדעת הרמב"ם (פ"י מהל' ברכות הי"א) אין מברכים 'חכם הרזים' אלא בארץ ישראל. וכמה ביאורים נאמרו בזה [עי' ב"י (או"ח סימן רכד), מעדני יו"ט (ברכות פ"ט אות ח), ובצפנת פענח שם]. ובשם גיסו רבי חיים הביא לבאר, שהרי על שישים ריבוא גויים אין מברכים 'חכם הרזים', אף שגם להם יש דעות שונות, כיון שאין דעתם חשובה, ולכן אין מברכים על חילוק דעתם. והכ"נ דעת אנשי א"י היא הדעת החשובה, שעליה מברכים. [ואמנם להלכה לא חילק השו"ע בין א"י לחו"ל, ומשמע שלא פסק כהרמב"ם, ואפשר לברך ברכה זו בחו"ל. אך בכף החיים (ס"ק טו) כתב שבחו"ל יברך בלא שם ומלכות, דספק ברכות להקל]. ולכן הביא רבינו בשם גיסו רבינו חיים שאמר, שכדאי לבני חו"ל לבוא מחו"ל לא"י במיוחד לעצרת הזו, כי אז יכולים לברך ברכה נדירה זו בשם ומלכות, גם לדעת הרמב"ם * בירך 'חכם ארזים', האם צריך לחזור ולברך 'חכם הרזים' מעשה מעניין התרחש בעצרת הקודמת, באחד שהיה בעצרת, וחשב שמברכים 'חכם ארזים', וכך בירך, וחשב לעצמו שהקב"ה הוא חכם ארזים, מלשון 'ארז' [חכם חזק, או שמברכים על הצדיקים שהם חכמים כארז, כלשון הפסוק 'צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה'], ולאחר מכן שמע שהכוונה 'הרזים' מלשון 'סוד', שהקב"ה יודע מה שבלב כל אחד, ובא לשאול את רבינו האם צריך לחזור ולברך שנית. מרן השיב, שהיה מקום לומר, שמאחר ואת עיקר הברכה אמר כתיקונה וכלשונה, ורק היה לו כוונה אחרת, והרי החילוף בין ה"א לאל"ף לא מורגש, וא"כ יצא ידי חובתו, וכמבואר במג"א (סימן רסח סק"ג) בשם הראב"ד, דלא מצינו שתהא הברכה נפסדת בחסרון הכוונה, דאינה נפסדת אלא כשדיבר שלא כהוגן. אך הביא שגיסו רבינו חיים אמר שלא יצא ידי חובתו, כי 'ארזים' ו'הרזים' הם שתי תיבות שונות, והוי משנה ממטבע שטבעו חכמים לגמרי.