סדר אל תוואחיד השלם החזן המוסיקאי משה חבושה

בערב ראש חודש ניסן נהג בקהילת מצרים סדר אל תווחיד – סדר הייחוד. הקהילה הייתה מתכנסת בבתי הכנסת לציין את ראש חודש ניסן בערב של תפילה ופיוט, שמחה ושירה, מאכל ומשתה. מקורו של סדר אל-תווחיד במנהג ארץ ישראל הקדום. לפני שנקבע חשבון הלוח השנה העברי במאה הרביעית לספירה, ראש כל חודש היה נקבע באמצעות עדות ראייה על המולד, הוא הירח החדש שנראה בתחילת כל חודש. ראש החודש היה מתקדש בבית דין במעמד ציבורי מפואר, והסמכות להכריז על ראשי החודשים הייתה נתונה לבית הדין שבארץ ישראל דווקא. גם לאחר המעבר ללוח שאינו נסמך על ראיית הירח החדש אלא על חשבון של המחזור הירחי הממוצע, השתמר בארץ ישראל המנהג לחגוג את ראשי החודשים בתפילת ערבית חגיגית המלווה בפיוטים רבים ובקידוש מיוחד לראש חודש. חגיגה מפוארת במיוחד הייתה נערכת בערב ראש חודש ניסן, המכונה בפיוטים הארץ-ישראליים הקדומים 'ראש ראשי חודשים'. זאת כיוון שחודש ניסן, חודש האביב, הוא הראשון לחודשי השנה על פי מניין החודשים המקראי, וכפי שנאמר למשה: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב, ב). מנהגי ארץ ישראל הקדומים חדלו ברובם הגדול עם כיבוש הארץ בידי הצלבנים בסוף המאה ה-11 וחורבן הקהילות היהודיות שם. אולם המנהג לחגוג את ערב חודש ניסן בתפילה חגיגית ובקידוש מיוחד השתמר בבית הכנסת של קהילת בני ארץ ישראל שבפוסטאט, היא קהיר העתיקה. בית כנסת זה, המכונה במקורות הקדומים 'כנסת השאמיים' ובמקורות מאוחרים יותר 'בית כנסת בן עזרא', עומד עד היום בשכונת הקופטים שבקהיר. בו התגלתה בסוף המאה ה-19 גניזת קהיר המפורסמת, ובגניזה זו נמצאו גם העדויות הרבות לקיומו של מנהג זה בארץ ישראל ובמצרים. על פי מנהג בית כנסת זה, וכפי שהשתמר בכתב יד של סידור מראשית המאה ה-13 המתעד את מנהגי 'כנסת השאמיים' שבפוסטאט, נהגו בערב ראש חודש ניסן להתפלל תפילת ערבית חגיגית עם פיוטים רבים לכבוד ראש החודש. בסוף התפילה אמרו קידוש מיוחד על היין, בדומה לקידוש בלילות שבת וימים טובים, וחתמו בו "ברוך מקדש ישראל וראש ראשי חודשים". ראש חודש ניסן אף נקרא במקורות אלו בערבית "ראס אלהלאל אלכביר", היינו ראש החודש הגדול. מנהג זה של בית כנסת השאמיים שבקהיר העתיקה שרד בקהילות מצרים עד לימינו, אמנם בשינוי צורה, והוא הנקרא סדר אל-תווחיד. נוסח התפילה הרגיל של קהילות מצרים, בדומה לנוסח התפילה של כל קהילות המזרח, הוא על פי מנהג ישיבות בבל בתקופת הגאונים ואינו משלב פיוטים בתוך תפילת הקבע (ברכות קריאת שמע וחזרת הש"ץ של שחרית ומוסף). ממילא אף תפילת ערבית של ראש חודש ניסן אינה כוללת את הפיוטים הקדומים שנהגו ליום זה בכנסת השאמיים, והיא זהה לתפילת ערבית של שאר ראשי חודשים. כמו כן אין אומרים כיום את הקידוש המיוחד שנהגו לאמרו בבית כנסת השאמיים על פי מנהג ארץ ישראל לכל הפחות עד תחילת המאה ה-13. עם זאת, סדר אל-תווחיד משמר את עצם ציון ראש חודש ניסן כ'ראש חודש הגדול', ראש חודש מיוחד הנחגג ברוב עם בבית הכנסת באמירת פיוטים בליווי כלי נגינה, במאכל ובמשתה. סדר זה נדפס מספר פעמים והוא כולל פיוטים בעברית ובערבית-יהודית, וכן תפילה נמלצת בערבית-יהודית המספרת בשבח הבורא וייחודו, ועל שמה נקרא הסדר כולו 'סדר הייחוד'. וכך מתאר סדר זה הרב רפאל אהרן בן שמעון, שעלה כילד ממרוקו לארץ ישראל ועבר לקהיר בה כיהן כרב הראשי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בספרו 'נהר מצרים': מנהג קדום פה מצרים יע"א (יכוננה עליון אמן), שבליל ראש חודש ניסן עושים בבית הכנסת בכנופיה והארה גדולה סדר התאווחיד והוא סדר לימוד, כלול בו סדר קריאת קרבן הפסח מפרשת החודש הזה לכם השייכים לר"ח ניסן וקדושתו ומעלותיו, ושיר לקידוש החודש, והלל הגדול, ועוד פיוטים לכבוד התורה ומעלת ישראל לומדיה. ואחר גמר קריאת כל הנ"ל בניגונים ערבים וקול נעים עומד הש"ץ שקולו ערב וקולו צח ואומר סדר הייחוד בלשון ערבי, בסיפור גדולת הבורא ויחודו ונפלאותיו ורובי חסדיו עם יצוריו, בלשון צח מלהיב הלבבות ומבהיל הרעיונות בתוקף הגיוניו ועומק רעיונותיו בהתלהבות יחוד הבורא ופלאות מעשיו... כיום מנהג זה עדיין נוהג בקהילות יוצאי מצרים בישראל ובחוץ לארץ. בתי הכנסת מזמינים לערב זה את טובי הפייטנים בליווי כלי נגינה, וחוגגים יחד את סדר אל-תווחיד במסיבת מרעים, בשירה ובפיוט, במאכל ובמשתה. חבר יקר! הירשם כמנוי לערוץ תפארת הפיוט הפעל את האפשרות 'כל ההתראות' (לחץ על הפעמן בצד שמאל) בדף הראשי תהנה ותתעדכן ממיגוון סירטונים בעולם הפיוט. לחץ על הקישור הבא.. https://www.youtube.com/user/sha91031