הרב אריה שפירא - המשך שלושת דרגות היראה - תשפו

שלושת דרגות היראה 1. יראה – יסוד העולם הרב פותח בהסבר כי היראה היא סולם הערכים של העולם. כל דבר במציאות נקבע לפי הערך האמיתי שלו ביחס לריבונו של עולם. אם ערכי האדם אינם עומדים ביחס הנכון אל מקורם – כל הבניין מעוות. לכן היראה היא המצווה הראשונה המופיעה בזוהר – “פקודא קדמה”. היא היסוד שעליו עומד כל מבנה עבודת השם. 2. שלושת סוגי היראה חז"ל בנגלה לא משתמשים במונח “יראת הרוממות”, אבל הוא מופיע בזוהר ובכתבי חכמי הסוד. הרמב"ם, בהגדרתו, מדגיש בעיקר יראת העונש, אך ברור שהוא הכיר גם מדרגות גבוהות יותר. חכמי האמת מלמדים שיש שלוש מדרגות: א. יראת העונש – הדרגה הבסיסית זו המדרגה הנמוכה אך ההכרחית: האדם חושש מהנזק ומהעונש הכרוך בעבירה. כך מחנכים ילדים ואנשים בתחילת דרכם. זו “יראת נשים וילדים” בלשון הרמח"ל, אך היא חיונית לבניין האדם. הרב מדגיש בכאב שהדור איבד את השפה הזאת. אין פחד מעבירה, אין תחושת מסוכנות בחילול שבת. חסר יסוד פשוט של “העולם איננו הפקר”. הוא מביא דוגמאות כיצד בעבר המסר הזה היה חלק מהחיים, ואפילו ילדים היו רועדים ממוקצה יותר מאשר מסכנת נפשות – מפני שכך חונכו שהדבר חמור. הרב מציין שלא מדובר בחינוך חולני אלא בהצבת גבולות ערכיים: אם הילד מבין שעבירה היא חמורה, הוא מבין שיש ערכים בעולם. ב. יראת הרוממות – הדרגה המרכזית זו יראה שאינה נובעת מעונש אלא מהכרה ברוממות ה'. הרמח"ל אומר שהיא כבר עומדת על גבול אהבה – אותה סיבה שמביאה לאהוב את ה' מביאה גם להתבטל לפני רוממותו. זה לא "או יראה או אהבה", אלא שני שלמויות המשלימות זו את זו. יראת הרוממות היא יחס עמוק, של כבוד, הכנעה, הכרה בגדלות ה', ולא פחד פיזי. ג. יראת חטא – הדרגה העליונה זו יראתו של אדם גדול: הוא חושש לא מן העונש אלא מהמעשה עצמו. החטא יוצר ניתוק מהקב"ה – וזה מפחיד יותר מכל. זו יראה של צדיקים, הנובעת מרוממותו של הקדוש־ברוך־הוא ומתשוקה לקרבתו. זו המדרגה שרק אחרי בניין שתי הראשונות ניתן להגיע אליה. 3. למה נעלמו מושגים אלו? הרב מסביר שיחד עם העלמת חכמת האמת מן העולם, נעלמה גם שפת היראה. העונש בתורה מופיע לא כדי להטיף ליראת העונש, אלא כדי להראות את משמעות הדברים, אבל בלי כל הכלים – הציבור איבד את עומק ההבנה. לכן כיום רבים מדברים רק על “נורמות ציבוריות”: להיות מקובל, להיות בסדר. לא ערכים אמיתיים. 4. החינוך – והטעות הגדולה של הדורות האחרונים הרב מדגיש: כל סכנה בעולם – מזהירים את הילד. רק מסכנת חילול שבת או איסור – פתאום “אסור להפחיד”. זה חוסר איזון גדול. הוא מספר על מקרה של בחור המחלל שבת שאינו מבין כלל מה הבעיה – כי לא חונך ליראה בסיסית, לא קיבל שפה של ערכים. הרב מדגיש שהדיבורים על סכנה רוחנית צריכים להיות במידתיות נכונה, אך לא להיעלם. 5. עונש הוא ביטוי לערך עונש אינו נקמה אלא העברת מסר: הדבר חמור מאוד. כשיש מערכת ענישה – זה אומר שיש ערכים. אם אין עונש – המשמעות היא שאין חשיבות. כך גם בתורה: העונש מגלה את ערך המעשה ואת קדושתו.