מסכת גיטין דף סד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 64]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252428 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252516 גיטין דף סד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן: גמ'. איתמר, בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין, מי נאמן? רב הונא אמר בעל נאמן, ורב חסדא אמר שליש נאמן. רב הונא אמר בעל נאמן- דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה לדידה הוה יהיב לה ניהלה; ורב חסדא אמר שליש נאמן - דהא הימניה. מתיב ר' אבא, 'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ושליש נאמן משניהם, כיצד? זה אומר כך וזה אומר כך - שליש נאמן'? שאני ממון דאיתיהיב למחילה. והא תניא 'וכן לגיטין'? גיטי ממון. והתניא 'וכן לשטרות'? מידי גבי הדדי תניא? תנן 'האשה שאמרה התקבל לי גיטי - צריכה שתי כיתי עדים, שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע', ואמאי? ליהמניה לשליש! מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דליהמניה? תינח אמרה, קיבל למה לי? אמר רב', הא מני ר"א היא דאמר עדי מסירה כרתי. קרע למה לי? אמר רב יהודה, א"ר, בשעת הגזירה שנו. אמר רבה, ומודה רב הונא דאי אמרה איהי 'לדידי אמר לי שליש דלגירושין יהביה ניהליה' – מהימנא. מי איכא מידי דשליש גופיה לא מהימן ואיהי מהימנא? אלא אי אמרה 'קמאי דידי לגרושין יהביה ניהליה' – מהימנא, מיגו דאי בעיא אמרה לדידה יהביה ניהליה. בעל בעל אמר לגירושין ושליש אומר לגירושין והיא אומרת נתן לי ואבד, אמר רבי יוחנן, הוה דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. ואמאי? וליהימניה לשליש? מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דלהימניה? ולהימניה לבעל, דאמר רב חייא בר אבין א"ר יוחנן, בעל שאמר גירשתי את אשתי – נאמן? מי קאמר גירשתי? ולימא חזקה שליח עושה שליחותו, דאמר רבי יצחק האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת שלוחו - אסור בכל הנשים שבעולם, חזקה שליח עושה שליחותו? עמוד ב הני מילי לחומרא, אבל לקולא – לא. וליהמנה לדידה מדרב המנונא, דאמר רב המנונא, האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת - חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה? ה"מ היכא דליכא דקא מסייע לה, אבל היכא דמסייע לה - מעיזה ומעיזה: מתני'. נערה המאורסה - היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה, אין שתי ידים זוכות כאחת! אלא אביה מקבל את גיטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה - אינה יכולה להתגרש: גמ'. במאי קמיפלגי? רבנן סברי ידא יתירתא זכי לה רחמנא, ורבי יהודה סבר במקום אביה יד דילה לאו כלום היא: וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה: ת"ר, קטנה היודעת לשמור את גיטה – מתגרשת, ושאינה יודעת לשמור את גיטה - אינה מתגרשת. ואיזו היא קטנה יודעת לשמור את גיטה? כל שמשמרת גיטה ודבר אחר. מאי קאמר? א"ר יוחנן, ה"ק, כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה. מתקיף לה רב הונא בר מנוח, הא שוטה בעלמא היא! אלא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא, כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר. אמר רב יהודה, אמר רבי אסי, צרור וזורקו אגוז ונוטלו - זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים. חפץ ומחזירו לאחר שעה - זוכה בין לעצמו ובין לאחרים. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי, דא ודא אחת היא. מאי דא ודא אחת היא? אמר רב חסדא, אחד זה ואחד זה - זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים. מתיב רב חיננא וורדאן, 'כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר 'הרי זו לכל בני המבוי', ומזכה להם ע"י בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים'; האי שפחה היכי דמי? אי דאתיא שתי שערות - מאי בעיא גביה? אלא לאו דלא אתיא שתי שערות, וקתני זוכה לאחרים! שאני שיתופי מבואות דרבנן. אמר רב חסדא, אישתיק וורדאן! מאי הוה ליה למימר? כל דתקון רבנן