מסכת תענית דף יד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=220385 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=220355 תענית דף יד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א והא שייר תיבה! אי משום תיבה לאו שיורא הוא, מילי דצינעא קתני, מילי דבפרהסיא לא קתני. אמר רב אשי, מתני' נמי דיקא, דקתני 'מה אלו יתירות על הראשונות? אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויותק, אבל בכל דבריהן זה וזה שוין. וכ"ת, הכא נמי תנא ושייר, והא 'מה אלו' קתני. ותסברא, 'מה אלו' דווקא הוא? והא שייר לה תיבה! אי משום תיבה לאו שיורא הוא, משום דקא חשיב לה באידך פרקא. השתא דאתית להכי, עשרים וארבעה נמי לאו שיורא הוא, דקתני לה באידך פירקא. מאי הוי עלה? אמר רב שמואל בר ססרטאי, וכן אמר רב חייא בר אשי, אמר רב, בין גואל לרופא. ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל, בשומע תפלה. והלכתא, בשומע תפלה: תני חדא 'עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות', ותניא אידך 'מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות', ותניא אידך 'אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות'? אמר רב אשי, נקוט אמצעייתא בידך, דמיתרצון כולהו: מה אלו יתירות על הראשונות? אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות: במאי מתריעין? רב יהודה אמר, בשופרות. ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, ב'עננו'. קס"ד, מאן דאמר ב'עננו' לא אמר בשופרות, ומאן דאמר בשופרות לא אמר ב'עננו'; והתניא 'אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן י"ח התרעות, וסימן לדבר יריחו', ויריחו שופרות הוה, ותיובתא למאן דאמר ב'עננו'? אלא בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה התרעה, כי פליגי ב'עננו'; מר סבר קרי לה התרעה, ומר סבר לא קרי לה התרעה. למ"ד ב'עננו', כל שכן בשופרות, ולמ"ד בשופרות, אבל ב'עננו' לא. והתניא 'ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות, כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים, לא היו מתריעין אלא צועקין'; מדצעקה בפה, התרעה בשופרות? תנאי היא, דתניא, 'על אלו מתריעין בשבת, על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים, ר' יוסי אמר, לעזרה אבל לא לצעקה'; במאי? אילימא בשופרות, שופרות בשבת מי שרי? אלא לאו ב'עננו', וקרי לה התרעה! ש"מ: בשני דר' יהודה נשיאה הוה צערא, עמוד ב גזר תלת עשרה תעניות, ולא איעני. סבר למיגזר טפי, אמר ליה ר' אמי, הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי! אמר ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא, רבי אמי דעבד, לגרמיה הוא דעבד, אלא הכי אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן, לא שנו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורעניות, מתענין והולכין עד שיענו מן השמים. תניא נמי הכי, 'כשאמרו שלש וכשאמרו שבע, לא אמרו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורעניות, מתענין והולכין עד שיענו'. לימא תיהוי תיובתיה דר' אמי? אמר לך רבי אמי, תנאי היא, דתניא, 'אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור, לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי, דברי רבי, רשב"ג אומר, לא מן השם הוא זה, אלא מפני שיצא זמנה של רביעה'. שלחו ליה בני נינוה לרבי, כגון אנן, דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא, היכי נעביד? כיחידים דמינן, או כרבים דמינן - כיחידים דמינן ובשומע תפלה, או כרבים דמינן ובברכת השנים? שלח להו, כיחידים דמיתו, ובשומע תפלה. מיתיבי, 'אמר רבי יהודה, אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן, אבל בזמן הזה, הכל לפי השנים, הכל לפי המקומות, הכל לפי הזמן'? אמר ליה, מתניתא רמית עליה דרבי? רבי תנא הוא ופליג. מאי הוי עלה? רב נחמן אמר, בברכת השנים. רב ששת אמר, בשומע תפלה. והלכתא, בשומע תפלה: בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת: איבעיא להו, היכי קתני? בב' מטין עם חשיכה ובה' כל היום מפני כבוד השבת, או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין כל היום כולו? תא שמע, דתניא, 'בשני מטין עד הערב ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת, היו לו שני פתחים - פותח אחד ונועל אחד, היה לו אצטבא כנגד פתחו - פותח כדרכו ואינו חושש: עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ובנטיעה: תנא, בבנין - בנין של שמחה, נטיעה - נטיעה של שמחה. אי זהו בנין של שמחה? זה הבונה בית חתנות לבנו. אי זו היא נטיעה של שמחה? זה הנוטע אבוורנקי של מלכים: ובשאילת שלום: תנו רבנן, חברים - אין שאילת שלום ביניהן, עמי הארץ ששואלין - מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש, והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין, כבני אדם הנזופין למקום, עד שירחמו עליהם מן השמים. אמר ר' אלעזר, אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו, אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, שנאמר (יהושע ז י) 'ויאמר ה' אל יהושע, קום לך, למה זה אתה נופל על פניך'. ואמר ר' אלעזר, אין אדם חשוב רשאי לחגור שק, אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב, שנאמר (מלכים ב ו ל) 'ויהי כשמוע המלך את דברי האשה, ויקרע את בגדיו, והוא עובר על החומה, וירא העם והנה השק על בשרו' וגו'. ואמר ר' אלעזר, לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה; משה ואהרן בנפילה, יהושע וכלב בקריעה. משה ואהרן בנפילה, דכתיב (במדבר יד ה) 'ויפל משה ואהרן על פניהם'. יהושע וכלב בקריעה, דכתיב (במדבר יד ו/לח) 'ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם'. מתקיף לה ר' זירא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני, אי הוה כתיב 'יהושע', כדקאמרת; השתא דכתיב 'ויהושע', הא והא עביד. ואמר ר' אלעזר, לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה; מלכים בקימה, ושרים בהשתחויה. מלכים בקימה, דכתיב (ישעיה מט ז) 'כה אמר ה' גואל ישראל קדושו,