מסכת קידושין דף יט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 19]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257468 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257386 קידושין דף יט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מי שאני? ולרב נחמן בר יצחק דאמר אפילו לרבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לקידושין ניתנו, במאי מוקים לה? מוקים לה כרבי אליעזר, דאמר לשפחות אחר שפחות הוא דלא מצי מזבין לה, אבל לשפחות אחר אישות מצי מזבין לה. בעי ריש לקיש, מהו שמייעד אדם לבנו קטן? 'בנו' אמר רחמנא - בנו כל דהו, או דילמא בנו דומיא דידיה - מה הוא גדול אף בנו גדול? אמר רבי זירא, תא שמע '(ויקרא כ י) 'איש' - פרט לקטן, 'אשר ינאף את אשת איש' - פרט לאשת קטן', ואי אמרת מייעד - אם כן מצינו אישות לקטן! ואלא מאי? אינו מייעד? אמאי קא ממעט ליה קרא? תיפשוט מינה דמייעד! אמר רב אשי, הכא ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן, דמדאורייתא חזיא ליה, מהו דתימא כיון דמדאורייתא חזיא ליה וביאתו ביאה - הבא עליה מתחייב באשת איש, קמ"ל. מאי הוי עלה? תא שמע, אמר ר' אייבו, א"ר ינאי, אין יעוד אלא בגדול, אין יעוד אלא מדעת. תרתי! מה טעם קאמר; מה טעם אין יעוד אלא בגדול? לפי שאין יעוד אלא מדעת. ואיבעית אימא, מאי 'מדעת'? מדעת דידה, דתני אביי בריה דרבי אבהו '(שמות כא ח) 'אשר לא יעדה' - מלמד שצריך ליעדה'; הוא תני לה והוא אמר לה - בקידושי יעוד ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה, דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו. רב נחמן בר יצחק אמר, אפילו תימא לקידושין ניתנו, שאני הכא דאמר רחמנא 'יעדה'. מאי ר' יוסי בר' יהודה? דתניא ''יעדה והפדה' - צריך שיהא שהות ביום כדי פדייה, מכאן א"ר יוסי ברבי יהודה - אם יש שהות ביום כדי לעשות עמו שוה פרוטה מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת', אלמא קסבר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו. רב נחמן בר יצחק אמר, אפילו תימא לקידושין ניתנו - שאני הכא דאמר רחמנא 'והפדה': אמר רבא, אמר רב נחמן, אומר אדם לבתו קטנה 'צאי וקבלי קידושיך', מדרבי יוסי ברבי יהודה; לאו אמר רבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, וכי משייר בה שוה פרוטה הוו קידושי - הכא נמי ל"ש. ואמר רבא, א"ר נחמן, המקדש במלוה שיש עליה משכון – מקודשת, מדרבי יוסי ברבי יהודה; לאו אמר רבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, האי הלואה היא והיא גופא משכון היא, עמוד ב וכי משייר בה שוה פרוטה ומייעד הוו קידושין - הכא נמי לא שנא. ת"ר, כיצד מצות יעוד? אומר לה בפני שנים 'הרי את מקודשת לי', 'הרי את מאורסת לי', אפילו בסוף שש, ואפילו סמוך לשקיעת החמה, ונוהג בה מנהג אישות ואינו נוהג בה מנהג שפחות. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, אם יש שהות ביום כדי לעשות עמו שוה פרוטה – מקודשת, ואם לאו - אינה מקודשת. משל לאומר לאשה 'התקדשי לי מעכשיו לאחר שלשים יום' ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, שמקודשת לראשון. משל למאן? אילימא משל לרבי יוסי ברבי יהודה - הא 'אם יש שהות ביום כדי לעשות עמו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו לא'! אמר רב אחא בריה דרבא, משל לרבנן. פשיטא! מהו דתימא הא לא אמר ליה מעכשיו, קמ"ל. תניא אידך, 'המוכר את בתו והלך וקידשה לאחר - שיחק באדון ומקודשת לשני, דברי רבי יוסי ברבי יהודה; וחכ"א, אם רצה לייעד – מייעד, משל לאומר לאשה 'הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום' ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום - שמקודשת לשני'. משל למאן? אילימא לרבנן - האמרי רבנן אם רצה לייעד מייעד! אלא אמר רב אחא בריה דרבא, משל לר' יוסי בר' יהודה. פשיטא! מהו דתימא הא לא אמר לה לאחר שלשים יום, קמ"ל. תניא אידך, 'המוכר את בתו ופסק על מנת שלא לייעד - נתקיים התנאי, דברי ר"מ; וחכ"א, אם רצה לייעד – מייעד, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל'. ולר"מ תנאו קיים? והתניא 'האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה - ה"ז מקודשת ותנאו בטל דברי ר"מ, רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים'? אמר חזקיה, שאני הכא דאמר קרא (שמות כא ז) 'לאמה' - פעמים שאינו מוכרה אלא לאמה בלבד. ורבנן, האי 'לאמה' מאי עבדי ליה? האי מיבעי להו לכדתניא ''לאמה - מלמד שמוכרה לפסולים; והלא דין הוא, אם מקדשה לפסולים - לא ימכרנה לפסולים? מה למקדשה לפסולים שכן אדם מקדיש את בתו כשהיא נערה, ימכרנה לפסולים שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה? ת"ל 'לאמה' - מלמד שמוכרה לפסולין; ר' אליעזר אומר, אם ללמד שמוכרה לפסולין, הרי כבר נאמר (שמות כא ח) 'אם רעה בעיני אדוניה' - שרעה בנישואיה, מה ת"ל 'לאמה'? מלמד שמוכרה