מסכת בבא קמא דף לח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 38]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263305 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263188 בבא קמא דף לח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א דאם כן נכתוב קרא להאי 'רעהו' גבי מועד!: שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור: אמרי, ממה נפשך, אי 'רעהו' דוקא - דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר, ואי 'רעהו' לאו דוקא - אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא (חבקוק ג ו) 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים' - ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו - עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא, (דברים לג ב) 'הופיע מהר פארן' - מפארן הופיע ממונם לישראל. תניא נמי הכי, 'שור של ישראל שנגח שור של כנעני – פטור, שור של כנעני שנגח שור של ישראל - בין תם בין מועד משלם נזק שלם, שנאמר 'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים', ואומר 'הופיע מהר פארן''. מאי 'ואומר'? וכי תימא האי 'עמד וימודד ארץ' מבעי' ליה לכדרב מתנה וכדרב יוסף? ת"ש 'הופיע מהר פארן' - מפארן הופיע ממונן לישראל. מאי דרב מתנה? דא"ר מתנה, 'עמד וימודד ארץ ראה' וכו' - מה ראה? ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום - עמד והגלה אותם מעל אדמתם. ומאי משמע דהאי 'ויתר' לישנא דאגלויי הוא? כתיב הכא 'ויתר גוים', וכתיב התם (ויקרא יא כא) 'לנתר בהן על הארץ' ומתרגם 'לקפצא בהון על ארעא'. מאי דרב יוסף? דא"ר יוסף, 'עמד וימודד ארץ ראה' וכו' - מה ראה? ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום - עמד והתירן להם. איתגורי אתגר? א"כ מצינו חוטא נשכר! אמר מר בריה דרבנא, לומר שאפילו מקיימין אותן אין מקבלין עליהן שכר. ולא? והתניא 'ר"מ אומר, מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? ת"ל (ויקרא יח ה) 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'; 'כהנים ולוים וישראלים' לא נאמר, אלא 'אדם', הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול'? אמרי, אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה, דא"ר חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה: ת"ר, וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו, בשעת פטירתן אמרו להם, דקדקנו בכל תורתכם ואמת הוא, חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור של כנעני שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם; ממ"נ? אי 'רעהו' דוקא - אפילו דכנעני כי נגח דישראל ליפטר, ואי 'רעהו' לאו דוקא - אפילו דישראל כי נגח דכנעני לחייב! ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות. רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא. אמרו ליה רבנן לעולא, קום ניזל נינחמיה. אמר להו, מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי דגידופא הוא, דאמרי 'מאי אפשר למיעבד?' - הא אפשר למיעבד עבדי? אזל הוא לחודאי גביה. א"ל, (דברים ב) 'ויאמר ה' (אל משה) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה' - וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? אלא נשא משה ק"ו בעצמו, אמר, ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב - אמרה תורה (במדבר כה יז) 'צרור את המדינים והכיתם אותם', עמוד ב מואבים עצמן לא כל שכן? אמר לו הקב"ה, לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי - שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית. והלא דברים ק"ו, ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על ב' אומות גדולות ולא החריבן - בתו של רבי אם כשרה היא וראויה היא לצאת ממנה דבר טוב על אחת כמה וכמה דהוה חיה! אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן, אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה דקאמרה 'מואב' - אמר לו הקב"ה למשה (דברים ב ט) 'אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה', מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בהו, צעירה דקאמרה 'בן עמי' - א"ל הקב"ה למשה (דברים ב יט) 'וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם' כלל, דאפילו אנגריא לא תעביד בהו! ואמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יהושע בן קרחה, לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבע דורות לישראל – עובד, ישי, ודוד ושלמה, ואילו צעירה - עד רחבעם, דכתיב (מלכים א יד) 'ושם אמו נעמה העמונית'. ת"ר, שור של ישראל שנגח שור של כותי – פטור, ושל כותי שנגח שור של ישראל - תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם. ר"מ אומר, שור של ישראל שנגח שור של כותי – פטור, ושל כותי שנגח שור של ישראל - בין תם בין מועד משלם נזק שלם. למימרא דסבר ר"מ כותים גרי אריות הן, ורמינהי 'כל הכתמים הבאים מרקם – טהורים, רבי יהודה מטמא מפני שהן גרים וטועים, מבין הנכרים – טהורים, מבין ישראל ומבין הכותים - ר"מ מטמא, וחכמים מטהרין שלא נחשדו (ישראל) על כתמיהן', אלמא קסבר ר"מ כותים גרי אמת הם! א"ר אבהו, קנס הוא שקנס ר"מ בממונם שלא יטמעו בהם. מתיב רבי זירא 'ואלו נערות שיש להם קנס - הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית', ואי ס"ד קנס ר' מאיר בממונם - ה"נ נקנוס כדי שלא יטמעו בהן! אמר אביי, כדי