מסכת חגיגה דף כא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226308 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226334 חגיגה דף כא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש, אבל לא לתרומה: גמ'. בקדש מ"ט לא? א"ר אילא, מפני שכבידו של כלי חוצץ. והא מדסיפא משום חציצה, רישא לאו משום חציצה, דקתני סיפא 'ולא כמדת הקדש מדת התרומה, שבקדש מתיר ומנגיב ומטביל ואחר כך קושר, ובתרומה קושר ואחר כך מטביל'! רישא וסיפא משום חציצה, וצריכא, דאי אשמעינן רישא, הוה אמינא היינו טעמא דלקדש לא, משום כבידו של כלי דאיכא, אבל סיפא דליכא כבידו של כלי, אימא לקדש נמי לא הוי חציצה; ואי אשמעינן סיפא, הוה אמינא היינו טעמא דלקדש לא, משום עמוד ב דקיטרא במיא אהדוקי מיהדק, אבל רישא דמיא אקפויי מקפו ליה למנא, לא הויא חציצה, צריכא. רבי אילא לטעמיה, דאמר רבי אילא, א"ר חנינא בר פפא, עשר מעלות שנו כאן; חמש ראשונות - בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש, אחרונות – לקדש, אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקדש. מ"ט? חמש קמייתא דאית להו דררא דטומאה מדאורייתא, גזרו בהו רבנן בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש; בתרייתא - דלית להו דררא דטומאה מדאוריית,א גזרו בהו רבנן לקדש, לחולין שנעשו על טהרת הקדש לא גזרו בהו רבנן. רבא אמר, מדסיפא הוי משום חציצה, רישא לאו משום חציצה; ורישא היינו טעמא, גזירה שלא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד. כדתנן, 'עירוב מקוואות - כשפופרת הנוד כעוביה