מסכת קידושין דף יג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 13]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257462 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257381 קידושין דף יג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א כי אמרה לא נמי הוו קידושין, אמאי? והא קאמרה לא! אלא לאו רצתה דאמרה אין, לא רצתה דאישתיקה משתקה, ושמע מינה שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום היא. קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע, מי דמי? התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה - סברה אי שדינא להו ומיתברי מחייבנא בהו, הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה, ואי איתא דלא ניחא לה – לישדינהו! פריך רב אחאי, אטו כולהו נשי דינא גמירי? ה"נ סברה אי שדינא להו ומיתברי מיתחייבנא באחריותייהו. שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא, כה"ג מאי? שלח ליה, אנן לא שמיע לן הא דרב הונא בריה דרב יהושע; אתון דשמיע לכו - חושו לה. ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי, אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה, אמרה ליה, הבה ניהלי! אמר לה, אי יהיבנא ליך - מיקדשת לי? שקלתיה ואישתיקה, ואמר ר"נ, יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי. איתיביה רבא לר"נ 'קידשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה – מקודשת'? התם בדשדיך. ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ודלא שדיך? דתניא, 'אמר לה כנסי סלע זו שאני חייב ליכי וחזר ואמר לה התקדשי לי בו - בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת, לאחר מתן מעות אפילו רצתה אינה מקודשת';מאי 'רצתה' ומאי 'לא רצתה'? אילימא רצתה דאמרה אין, לא רצתה דאמרה לא, הא אישתיקה הוו קידושין, ונתני 'מקודשת' סתם כי התם? אלא רצתה דאמרה אין, לא רצתה דאישתיקה, וקא תני דאינה מקודשת, מאי טעמא? יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי! ואלא קשיא הך ד'קדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת'? אלא לאו שמע מינה הא דשדיך הא דלא שדיך. כי נח נפשיה דרב אסי, עיילו רבנן לנקוטינהו לשמעתתיה. א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה, הכי א"ר אסי, א"ר מני, כשם שאין אשה נקנית בפחות מש"פ - כך אין קרקע נקנית בפחות מש"פ. אמרו ליה, והתניא 'אע"פ שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה - קרקע נקנית בפחות מש"פ'? א"ל, כי תניא ההיא בחליפין, דתניא 'קונין בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה'. הדר יתבי וקאמרי, הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן, אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול, שנאמר (הושע ד ב) 'אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו'; מאי משמע? כדמתרגם רב יוסף 'מולדין בנין מנשי חבריהון חובין על חובין מוסיפין', וכתיב (הושע ד ג) 'על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו' וגו', ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים, שנאמר (בראשית ז כב) 'מכל אשר בחרבה מתו' - ולא דגים שבים, ואילו הכא אפילו דגים שבים! ואימא עד דעביד לכולהו? לא סלקא דעתך, דכתיב (ירמיה כג י) 'כי מפני אלה אבלה הארץ'. ואימא אלה לחוד והנך לחודיהון? עמוד ב מי כתיב 'ופרצו'? 'פרצו' כתיב! הדור יתבי וקאמרי, הא דתנן 'האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו יורשין עולתה', אמר רב יהודה, אמר שמואל, והוא שהפרישתה מחיים, אבל לא הפרישתה מחיים – לא, אלמא קסבר שיעבודא לאו דאורייתא, אמר רב אסי א"ר יוחנן, אע"ג שלא הפרישה מחיים, אלמא קסבר שיעבודא הוה דאורייתא. והא פליגי בה חדא זימנא - דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה על פה אינה גובה מן היורשין ולא מן הלקוחות, ור' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו מלוה על פה גובה בין מן היורשין בין מן הלקוחות? צריכא, דאי איתמר בהא - בהך קאמר שמואל משום דלא מלוה כתובה בתורה היא, אבל בהך אימא מודה להו לרבי יוחנן ולר"ל; ואי אשמעינן בהא - בהא קאמר ר' יוחנן דמלוה כתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא, אבל בהך אימא מודה ליה לשמואל, צריכא. אמר רב פפא, הילכתא, מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות; גובה מן היורשין - שיעבודא דאורייתא, ואינו גובה מן הלקוחות - דלית ליה קלא: וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל: בשלמא גט - דכתיב (דברים כד) 'וכתב לה ספר כריתות', אלא מיתת הבעל מנלן? סברא הוא, הוא אסרה והוא שרתה. והא עריות דאסר להו ולא שרי להו? אלא מדאמר רחמנא יבמה שאין לה בנים אסורה, הא יש לה בנים מותרת. ודילמא אין לה בנים אסורה לעלמא ושריא ליבם, ויש לה בנים לכולי עלמא נמי אסורה? אלא מדאמר רחמנא אלמנה לכה"ג אסורה, הא לכהן הדיוט שריא. ודילמא לכה"ג בלאו, לכולי עלמא בעשה? האי עשה מאי עבידתיה? אי דאהניא מיתת הבעל - תישתרי לגמרי, אי דלא אהניא מיתת הבעל - תוקמה במילתא קמייתא! אלמה לא? אפיקתה ממיתה ואוקימתה על עשה, מידי דהוה אפסולי המוקדשים, דמעיקרא אית בהו מעילה ואסירי בגיזה ועבודה, פרקינהו - מעילה לית בהו בגיזה ועבודה אסירי! אלא מדאמר קרא (דברים כ ז) 'פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה'. מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי, אימא מאן 'אחר' – יבם? א"ר אשי, ב' תשובות בדבר; חדא, דיבם לא איקרי 'אחר', ועוד, כתיב (דברים כד ג) 'ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות או כי ימות האיש האחרון', ואיתקש מיתה לגירושין, מה גירושין שריא וגומרת - אף מיתה שריא וגומרת: והיבמה נקנית בביאה כו': בביאה מנלן? אמר קרא