מסכת כתובות דף טז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 16]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232890 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233001 כתובות דף טז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו - אינו נאמן: גמ'. טעמא דאיכא עדים, הא ליכא עדים - בעל מהימן; לימא תנן סתמא דלא כרבן גמליאל? דאי ר"ג, הא אמר איהי מהימנא! אפילו תימא רבן גמליאל, עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא בברי ושמא, אבל הכא בברי וברי לא אמר. ודקארי לה, מאי קארי לה? הא ברי וברי הוא! כיון דרוב נשים בתולות נישאות, כי ברי ושמא דמי. והכי נמי מסתברא, מדקתני 'ומודה רבי יהושע'; אי אמרת בשלמא איירי ר"ג במודה – שפיר, אלא אי אמרת לא איירי ר"ג במודה - רבי יהושע למאן מודה? מי סברת ר' יהושע אהאי פירקין קאי? אמגו קאי, ואפירקין קמא קאי! אהייא? אילימא אהא 'היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא, ר"ג ור"א אומרים נאמנת, רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין' - התם מאי מגו איכא? הרי כריסה בין שיניה! אלא אהא 'ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה? איש פלוני וכהן הוא, ר"ג ור"א אומרים נאמנת, רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין' - התם מאי מגו איכא? הניחא לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה, מגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי, וקאמרה נבעלתי, מהימנא' אלא לרב אסי דאמר מאי מדברת נבעלת, מאי מגו איכא? ואלא אהא 'היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את, ר"ג ור"א אומרים נאמנת, ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין' - התם מאי מגו איכא? בשלמא לרבי אלעזר דאמר במנה ולא כלום, מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך ואית לה מאתים, וקאמרה מעיקרא דלית לה אלא מנה, מהימנא; אלא לר' יוחנן דאמר במאתים ומנה, מאי מגו איכא? אלא אהא 'הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים, היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך, ר"ג ור"א אומרים נאמנת, ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין', דמגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך, דלא קא פסלה נפשה מכהונה, וקאמרה נאנסתי, דקא פסלה נפשה מכהונה, משום הכי קאמר ר"ג דמהימנא, וקאמר רבי יהושע לר"ג - בהאי מגו דהכא מודינא לך; בההוא מגו דהתם פליגנא עילווך. מכדי האי מגו והאי מגו, מאי שנא האי מגו מהאי מגו? הכא אין שור שחוט לפניך, התם הרי שור שחוט לפניך. וכיון דרוב נשים בתולות נישאות, כי לא אתו עדים מאי הוי? אמר רבינא, משום דאיכא למימר - רוב נשים בתולות נישאות, ומיעוט אלמנות, וכל הנשאת בתולה יש לה קול, עמוד ב וזו הואיל ואין לה קול - איתרע לה רובא. אי כל הנשאת בתולה יש לה קול, כי אתו עדים מאי הוי? הנך סהדי שקרי נינהו! אלא אמר רבינא, רוב הנשאת בתולה יש לה קול, וזו הואיל ואין לה קול - איתרע לה רובא: אם יש עדים שיצתה בהינומא וכו': וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בי דינא וגביא, והדר מפקא לה לכתובה בהאי ב"ד וגביא בה? א"ר אבהו, זאת אומרת כותבין שובר. רב פפא אמר, במקום שאין כותבין כתובה עסקינן. ואיכא דמתני לה אברייתא, 'איבדה כתובתה, הטמינה כתובתה, נשרפה כתובתה - רקדו לפניה, שחקו לפניה, העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים, אם יש לה עדים באחד מכל אלו - כתובתה מאתים'; וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי ב"ד וגביא, והדר מפקא לכתובתה בהאי ב"ד וגביא בה? א"ר אבהו, זאת אומרת כותבין שובר. רב פפא אמר, במקום שאין כותבין כתובה עסקינן. והא 'איבדה כתובתה' קתני? דכתב לה איהו. סוף סוף מפקא לה וגביא בה? מאי 'איבדה' - איבדה באור. א"ה היינו נשרפה? ועוד, הטמינה מאי איכא למימר? ותו, איבדה למה לי? אלא כל איבדה - כי הטמינה בפנינו דמי, ולא יהבינן לה עד דאמרי עדים נשרפה כתובתה. מאן דמתני לה אברייתא - כל שכן אמתני', ומאן דמתני לה אמתני' - אבל אברייתא לא, כי קושיא: אם יש עדים כו': וליחוש דלמא מפקא עדי הינומא בהאי ב"ד וגביא, והדר מפקא עדי הינומא בבי דינא אחרינא וגביא? במקום דלא אפשר ודאי כתבינן שובר: העבירו לפניה כוס של בשורה: מאי כוס של בשורה? אמר רב אדא בר אהבה, כוס יין של תרומה מעבירין לפניה, כלומר ראויה היתה זו לאכול בתרומה. מתקיף לה רב פפא, אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה? אלא אמר רב פפא, זו ראשית כתרומה ראשית. תניא, 'רבי יהודה אומר, חבית של יין מעבירין לפניה'. אמר רב אדא בר אהבה, בתולה מעבירין לפניה סתומה, בעולה מעבירין לפניה פתוחה. אמאי? ניעבר קמי בתולה וקמי בעולה לא ניעבר כלל! זימנין דתפסה מאתים, ואמרה אנא בתולה הואי, והאי דלא עברו קמאי - אתנוסי הוא דאתניסו. תנו רבנן, כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים,