מסכת נדרים דף ה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 5]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240153 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240242 נדרים דף ה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אבל אמר 'מודרני הימך' לחודיה - שניהן אסורין, כי הא דאמר ר' יוסי בר' חנינא, 'מודרני הימך' - שניהן אסורין. תנן, 'הריני עליך חרם המודר אסור', אבל מדיר לא? כגון דפריש 'ואת עלי לא'. 'את עלי חרם הנודר אסור', אבל מודר לא? כגון דפריש 'ואנא עלך לא'. אבל סתמא מאי? שניהן אסורים? הא מדקתני סיפא 'הריני עליך ואת עלי שניהן אסורין' - הדין הוא דשניהם אסורין, הא סתמא הוא אסור וחברו מותר? אלא הכי אתמר דר' יוסי בר' חנינא, 'מודר אני לך' - שניהם אסורין, 'מודרני הימך' - הוא אסור וחברו מותר. והא מתניתין דקתני 'הימך', ואוקימנא למתניתין לשמואל, בכולן עד שיאמר 'שאני טועם לך' ו'שאני אוכל לך' הוא דאסור וחברו מותר, אבל ב'מודרני הימך' שניהם אסורין? אלא מעיקרא דשמואל הכי איתמר - טעמא דאמר 'שאני אוכל לך' ו'שאני טועם לך' הוא דאין הוא אסור אלא באכילה, הא 'מודרני ממך' אסור אפילו בהנאה. אי הכי לימא שמואל הכי - ואם לא אמר אלא 'שאני אוכל לך' ו'שאני טועם לך' אין אסור אלא באכילה? אלא הכי איתמר, טעמא דאמר 'שאני אוכל לך' ו'שאני טועם לך' הוא דאסור, אבל אמר 'מודרני הימך' לא משמע דאמר אסור, מאי טעמא? 'מודר אני ממך' - לא משתעינא בהדך משמע, 'מופרשני ממך' - דלא עבידנא עמך משא ומתן משמע, 'מרוחקני ממך' - דלא קאימנא בד' אמות דילך משמע. עמוד ב לימא קסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים? אין, שמואל מוקים לה למתני' כר' יהודה, דאמר ידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים, דתנן 'גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם, רבי יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואיגרת שבוקין'. אמאי דחיק שמואל לאוקומה למתני' כרבי יהודה? לוקמה כרבנן אע"ג דאין ידים מוכיחות! אמר רבא, מתני' קשיתיה; אמאי תאני 'שאני אוכל לך שאני טועם לך', ליתני 'שאני אוכל שאני טועם'? ש"מ בעינן ידים מוכיחות. איתמר, ידים שאין מוכיחות, אביי אמר הוויין ידים, ורבא אמר לא הוויין ידים. אמר רבא, רבי אידי אסברה לי, אמר קרא (במדבר ו ב) 'נזיר להזיר לי"י' - מקיש ידות נזירות לנזירות, מה נזירות בהפלאה אף ידות נזירות בהפלאה. לימא בפלוגתא דר' יהודה ורבנן קמיפלגי, דתנן, 'גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וגט פטורין ואיגרת שבוקין', אביי דאמר כרבנן ורבא דאמר כרבי יהודה? אמר לך אביי, אנא דאמרי אפי' לר' יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט דבעינן כריתות וליכא, אבל בעלמא מי שמעת ליה? ורבא אמר אנא דאמרי אפי' לרבנן; ע"כ לא קאמרי רבנן דלא בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט