מסכת בבא קמא דף יא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 11]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263278 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263161 בבא קמא דף יא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א יביא עדים שנטרפה באונס ופטור. אבא שאול אומר, יביא עדודה לב"ד. מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר פחת נבילה דניזק הוי ומר סבר דמזיק הוי? לא, דכ"ע דניזק, והכא בטורח נבילה קמיפלגי. והתניא, 'אחרים אומרים, מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו? ת"ל (שמות כא לד) 'כסף ישיב לבעליו והמת''. אמר ליה אביי לרבא, האי טורח נבילה, ה"ד ? אילימא דבבירא שויא זוזא ואגודא שויא ארבע - כי טרח בדנפשיה טרח! א"ל, לא צריכא, דבבירא שויא זוזא ואגודא נמי שויא זוזא. ומי איכא כה"ג? אין, דהא אמרי אינשי 'כשורא במתא בזוזא, כשורא בדברא בזוזא'. אמר שמואל, אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין, ואני אומר אף לשואל, ואבא מודה לי. איבעיא להו, ה"ק, אף לשואל שמין ואבא מודה לי, או דלמא ה"ק ואני אומר אף לשואל אין שמין ואבא מודה לי? ת"ש, דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה, תברה, אתא לקמיה דרב, א"ל, זיל שלים ליה נרגא מעליא - ש"מ אין שמין! אדרבה, מדאמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דינא הכי ושתיק, ש"מ שמין. איתמר, אמר עולא, א"ר אלעזר, שמין לגנב ולגזלן. רב פפי אמר, אין שמין. והלכתא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, אבל לשואל שמין, כדרב כהנא ורב אסי. ואמר עולא, א"ר אלעזר, שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני - מונין לה מן הראשון. א"ל רבא, מה דעתך לחומרא? חומרא דאתי לידי קולא הוא, דקא מטהרת לה מראשון! אלא אמר רבא, לחוש – חוששת; מימנא לא ממניא אלא לשני. מאי קמ"ל, דאין מקצת שליא בלא ולד? תנינא 'שליא שיצתה מקצתה - אסורה באכילה, סימן ולד באשה סימן ולד בבהמה'! אי ממתני' הוה אמינא עמוד ב דיש מקצת שליא בלא ולד, וגזירה מקצתה אטו כולה, קמ"ל. ואמר עולא, אמר רבי אלעזר, בכור שנטרף בתוך ל' יום - אין פודין אותו. וכן תני רמי בר חמא, 'מתוך שנאמר (במדבר יח טו) 'פדה תפדה', יכול אפי' נטרף בתוך ל' יום? ת"ל 'אך' חלק'. ואמר עולא, א"ר אלעזר, בהמה גסה נקנית במשיכה. והא אנן תנן במסירה? הוא דאמר כי האי תנא, דתניא 'וחכ"א זו וזו במשיכה, ר"ש אומר זו וזו בהגבהה'. ואמר עולא, אמר ר' אלעזר, האחין שחלקו - מה שעליהן שמין ומה שעל בניהן ובנותיהן אין שמין. אמר רב פפא, פעמים אף מה שעליהן אין שמין - משכחת לה בגדול אחי, דניחא להו דלשתמעון מיליה. ואמר עולא, א"ר אלעזר, שומר שמסר לשומר – פטור; ולא מיבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו, אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דהשתא גרועי גרעיה לשמירתו - נמי פטור, שהרי מסר לבן דעת. רבא אמר, שומר שמסר לשומר – חייב; ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לשמירתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר – חייב, דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האי לא מהימן לי בשבועה. ואמר עולא, א"ר אלעזר, הלכתא גובין מן העבדים. אמר ליה ר"נ לעולא, אמר רבי אלעזר אפי' מיתמי? לא, מיניה. מיניה? אפי' מגלימא דעל כתפיה! הכא במאי עסקינן? שעשאו אפותיקי, כדרבא, דאמר רבא, עשה עבדו אפותיקי ומכרו - בעל חוב גובה הימנו, שורו אפותיקי ומכרו - אין ב"ח גובה הימנו, מ"ט? הא אית ליה קלא, והא לית ליה קלא.