מסכת גיטין דף כה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 25]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252389 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252477 גיטין דף כה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א קטן ואנפיליא - פסולות ואין פוסלות. זעירי אמר, כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון. וכן אמר רב אסי, כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון. ור' יוחנן אמר, אף אחרון נמי אינו פוסל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דא"ר אסי, א"ר יוחנן, האחין שחלקו - לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל. וצריכא, דאי איתמר בהא - בהא קאמר רבי יוחנן דאין ברירה, משום דבעינן 'לה' לשמה, אבל התם- מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל, אבל ירושה ומתנה לא; ואי אשמעינן שדה - משום דלחומרא, אי נמי כתחילה, אבל הכא אימא לא, צריכא: בעא מיניה רב הושעיא מרב יהודה, אמר ללבלר כתוב לאיזו שתצא בפתח תחילה מהו? אמר ליה, תניתוה 'יתר מיכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו', אלמא אין ברירה. איתיביה, 'האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים - כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו'? אמר ליה, הושעיא ברי, מה ענין פסחים אצל גיטין? הא אתמר עלה, א"ר יוחנן כדי לזרזן במצות! דיקא נמי, דקתני 'כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו', אי אמרת בשלמא דאמנינהו מעיקרא – שפיר, אלא אי אמרת דלא אמנינהו - לאחר שחיטה מי קמיתמנו? והתנן 'נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט'! תניא נמי הכי, 'מעשה וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים'. אמר אביי, קא בעי מיניה תולה בדעת אחרים, וקא פשיט ליה תולה בדעת עצמו, והדר מותיב ליה תולה בדעת אחרים! אמר רבא, מאי קושיא? דלמא דמאן דאית ליה ברירה - לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית ליה ברירה, ומאן דלית ליה ברירה - לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים לית ליה ברירה! א"ל רב משרשיא לרבא, והא רבי יהודה דתולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ותולה בדעת אחרים אית ליה ברירה; תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה – דתניא, 'הלוקח יין מבין הכותים - אומר 'שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני', עמוד ב ומיחל ושותה מיד, דברי ר"מ, רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין'; תולה בדעת אחרים אית ליה ברירה - דתנן 'מה היא באותן הימים? ר' יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבריה', ולכי מיית הוי גיטא! אמר ליה רב משרשיא לרבא, הא ר"ש דתולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ותולה בדעת אחרים אית ליה ברירה; תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה - הא דאמרן; תולה בדעת אחרים אית ליה ברירה - דתניא 'הריני בועליך על מנת שירצה אבא - אע"פ שלא רצה האב מקודשת, ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון רצה האב מקודשת