8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית - מסכת ביצה דף ב

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=214448 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=214409 ביצה דף ב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים תאכל, ובית הלל אומרים לא תאכל. בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת, ובית הלל אומרים זה וזה בכזית. השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה, ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום. ומודים שאם שחט, שיחפור בדקר ויכסה, שאפר כירה מוכן הוא: גמ'. במאי עסקינן, אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה, מאי טעמייהו דבית הלל? אוכלא דאפרת הוא! אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים, מאי טעמייהו דבית שמאי? מוקצה היא! ומאי קושיא? דלמא בית שמאי לית להו מוקצה? קא סלקא דעתין, אפילו מאן דשרי במוקצה בנולד אסר. מאי טעמייהו דבית שמאי? אמר רב נחמן, לעולם בתרנגולת העומדת לגדל ביצים, ודאית ליה מוקצה אית ליה נולד, ודלית ליה מוקצה לית ליה נולד. בית שמאי כר' שמעון, ובית הלל כר' יהודה. ומי אמר רב נחמן הכי? והתנן 'בית שמאי אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כולה ומנערה', ואמר רב נחמן, אנו אין לנו אלא בית שמאי כרבי יהודה ובית הלל כר"ש! אמר לך רב נחמן, גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון, דתנן 'מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים', מוקים לה לבית הלל כרבי שמעון, אבל עמוד ב גבי יום טוב דסתם לן תנא כרבי יהודה, דתנן 'אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב', מוקים לה לב"ה כרבי יהודה. מכדי מאן סתמיה למתני'? רבי; מאי שנא בשבת דסתם לן כר' שמעון, ומאי שנא ביו"ט דסתם לן כר' יהודה? אמרי, שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה, סתם לן כרבי שמעון דמיקל, יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה, סתם לן כרבי יהודה דמחמיר. במאי אוקימתא, בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ומשום מוקצה; אי הכי, אדמפלגי בביצה, לפלגו בתרנגולת! להודיעך כחן דב"ש דבנולד שרי. ולפלוגי בתרנגולת להודיעך כחן דבית הלל דבמוקצה אסרי? וכ"ת כח דהתירא עדיף, ונפלוג בתרוייהו, 'תרנגולת העומדת לגדל ביצים היא וביצתה, ב"ש אומרים תאכל וב"ה אומרים לא תאכל'! אלא אמר רבה, לעולם בתרנגולת העומדת לאכילה, וביום טוב שחל להיות אחר השבת עסקינן, ומשום הכנה, וקסבר רבה כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה. ורבה לטעמיה, דאמר רבה, מאי דכתיב (שמות טז-ה) 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו', חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב, ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב. א"ל אביי, אלא מעתה יו"ט בעלמא תשתרי? גזרה משום יו"ט אחר השבת. שבת דעלמא תשתרי? גזרה משום שבת אחר יום טוב. ומי גזרינן? והא תניא 'השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב', ואם איתא, ליגזר משום הנך דמתילדן ביומיהן! א"ל, ביצים גמורות במעי אמן מילתא דלא שכיחא היא, ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן. רב יוסף אמר, גזרה משום פירות הנושרין. א"ל אביי, פירות הנושרין טעמא מאי,