מסכת קידושין דף לו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 36]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257485 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257404 קידושין דף לו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אחת היא. אביי אמר, היינו טעמא דאיסי דגמר 'קרחה' 'קרחה' מבני אהרן - מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות. ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב, נשתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו, ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן - ישראל לא כ"ש? אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסיק הענין. השתא נמי נימא הפסיק הענין, ואי משום ג"ש - מיבעי ליה לכדתניא, ''לא יקרחו' - יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא יהא חייב אלא אחת? ת"ל 'קרחה' - לחייב על כל אחת ואחת; 'בראשם' מה ת"ל? לפי שנאמר (דברים יד א) 'לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת' - יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים, מנין לרבות כל הראש? תלמוד לומר 'בראשם' - לחייב על הראש כבין העינים; ואין לי אלא כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ישראל מנלן? נאמר כאן 'קרחה' ונאמר להלן 'קרחה' - מה כאן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים אף להלן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים, ומה להלן על מת אף כאן על מת'? א"כ נכתוב קרא 'קרח', מאי 'קרחה'? שמעת מינה תרתי. רבא אמר, היינו טעמא דאיסי - דיליף 'בין עיניכם' מתפילין, מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות. ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי? 'קרח' 'קרחה' לא משמע ליה. ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא? אמר לך, תפילין גופייהו מהכא גמר לה - מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש. ובין לאביי ובין לרבא, האי 'בנים אתם' מאי דרשי ביה? האי מיבעי לכדתניא, ''בנים אתם לה' אלהיכם' - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, שנאמר (ירמיה ד כב) 'בנים סכלים המה', ואומר (דברים לב כ) 'בנים לא אמון בם', ואומר (ישעיה א ד) 'זרע מרעים בנים משחיתים', ואומר (הושע ב א) 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי'. מאי 'ואומר'? וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני, כי לית בהו הימנותייהו לא מיקרו בני - ת"ש 'ואומר בנים לא אמון בם'; וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים, כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים - ת"ש 'ואומר זרע מרעים בנים משחיתים'; וכ"ת בנים משחיתים הוא דמיקרו, בני מעלייא לא מיקרו - ת"ש 'ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי': מתני'. הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות והקטרות והמליקות והקבלות והזאות, נוהגים באנשים ולא בנשים, חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות: גמ'. סמיכות - דכתיב (ויקרא א ב) 'דבר אל בני ישראל וסמך', בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות: תנופות: (ויקרא ז) 'דבר אל בני ישראל והניף' - בני ישראל מניפין ואין בנות ישראל מניפות: הגשות: דכתיב (ויקרא ו ז) 'וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן' - בני אהרן ולא בנות אהרן: קמיצות: דכתיב (ויקרא ב ב) 'והביאה אל בני אהרן וקמץ' - בני אהרן ולא בנות אהרן: הקטרות: דכתיב (ויקרא ג ה) 'והקטירו אותו בני אהרן' - בני אהרן ולא בנות אהרן: המליקות: דכתיב (ויקרא א טו) 'ומלק והקטיר' - איתקש מליקה להקטרה: הקבלות: דכתיב (ויקרא א ה) 'והקריבו בני אהרן', ואמר מר עמוד ב 'והקריבו' - זו קבלת הדם: והזאות: הזאה דהיכא? אי דפרה – 'אלעזר' כתוב בה, אי דפנים - (ויקרא ד) 'הכהן המשיח' כתוב בה, אלא הזאה דבן עוף דאתיא בק"ו מבן צאן - ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו קבע לו כהן להזאתו, בן עוף שקבע לו כהן למליקתו אינו דין שיקבע לו להזאתו?: חוץ ממנחת סוטה ונזירה: א"ל רבי אליעזר לרבי יאשיה דדריה, לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי להא שמעתתא - מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה? מנלן? בגופה כתיב (במדבר ה כה) 'והניף את המנחה'! אלא תנופה בבעלים מנלן? אתיא 'יד' 'יד' משלמים, כתיב הכא (במדבר ה כה) 'ולקח הכהן מיד האשה', וכתיב התם (ויקרא ז ל) 'ידיו תביאנה' - מה כאן כהן אף להלן כהן, מה להלן בעלים אף כאן בעלים, הא כיצד? כהן מכניס ידו תחת יד בעלים ומניף. אשכחן סוטה, נזירה מנלן? אתיא 'כף' 'כף' מסוטה: מתני'. כל מצוה שהיא תלויה בארץ - אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ - נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ,