מסכת בבא מציעא דף יג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 13]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=269965 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=270082 בבא מציעא דף יג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בשטרי הקנאה, דהא שעביד נפשיה. אי הכי מתניתין דקתני 'אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר' ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואתי למטרף לקוחות שלא כדין - אמאי לא יחזיר? נחזי, אי בשטר הקנאה - הא שעביד ליה נפשיה, אי בשטר דלא הקנאה - ליכא למיחש, דהא אמרת כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן! א"ל רב אסי, אע"ג דשטרי דלאו הקנאה כי ליכא מלוה בהדיה לא כתבינן - מתניתין כיון דנפל אתרע ליה, וחיישינן דלמא אקרי וכתוב. אביי אמר, עדיו בחתומיו זכין לו, ואפילו שטרי דלאו הקנאה. משום דקשיא ליה, כיון דאמרת בשטרי דלאו הקנאה כי ליתיה למלוה בהדיה לא כתבינן - ליכא למיחש דאקרי וכתוב! אלא הא דתנן 'מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנה ושוברים - הרי זה לא יחזיר, שמא כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנם', וכי נמלך עליהם מאי הוי? והא אמרת עדיו בחתומיו זכין לו! הני מילי היכא דקא מטו לידיה, אבל היכא דלא מטו לידיה - לא אמרינן. אלא מתניתין דקתני 'מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים לא יחזיר' ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי - בשלמא לרב אסי דאמר בשטרי אקנייתא, מוקי לה בשטרי דלאו אקנייתא וכדאמרינן; אלא לאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו - מאי איכא למימר? אמר לך אביי, מתני' היינו טעמא דחייש לפרעון ולקנוניא. ולשמואל דאמר לא חיישינן לפרעון ולקנוניא, מאי איכא למימר? הניחא אי סבר לה כרב אסי דאמר בשטרי הקנאה - מוקי מתניתין בשטרי דלאו הקנאה, אלא אי סבר כאביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו - מאי איכא למימר? שמואל מוקי למתניתין כשאין חייב מודה. אי הכי כי אין בהן אחריות נכסים אמאי יחזיר? נהי דלא גבי מן משעבדי - מבני חרי מגבי גבי! שמואל לטעמיה, דאמר שמואל, אומר היה רבי מאיר - שטר חוב שאין בו אחריות נכסים אין גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי. וכי מאחר שאינו גובה אמאי יחזיר? אמר רבי נתן בר אושעיא, לצור על פי צלוחיתו של מלוה. ונהדריה להו ללוה לצור על פי צלוחיתו של לוה? לוה הוא עמוד ב דאמר לא היו דברים מעולם. אמר רבי אלעזר, מחלוקת בשאין חייב מודה - דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי, ורבנן סברי (ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי) מגבא גבי, אבל כשחייב מודה - דברי הכל יחזיר, ולא חיישינן לפרעון ולקנוניא. ורבי יוחנן אמר, מחלוקת כשחייב מודה - דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי אבל מבני חרי מגבא גבי, ורבנן סברי ממשעבדי נמי גבי, אבל כשאין חייב מודה - דברי הכל לא יחזיר, דחיישינן לפרעון. תניא כוותיה דרבי יוחנן, ותיובתא דרבי אלעזר בחדא ותיובתא דשמואל בתרתי. 'מצא שטרי חוב ויש בהם אחריות נכסים - אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה; אין בהן אחריות נכסים - בזמן שהלוה מודה יחזיר למלוה, אין הלוה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר - שטרי שיש בהם אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים, ושאין בהם אחריות נכסים גובה מנכסים בני חורין, וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה גובה מנכסים משועבדים'. תיובתא דרבי אלעזר בחדא, דאמר לרבי מאיר שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין, וקאמר בין לר' מאיר בין לרבנן לא חיישינן לקנוניא - וברייתא קתני שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי הא מבני חורין מגבא גבי, וקתני בין לר"מ בין לרבנן חיישינן לקנוניא, דקתני 'אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה', אלמא חיישינן לקנוניא. והא הני תרתי הוא!