מסכת נזיר דף יד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 14]

הרב ישראל כהן 30 צפיות 03/02/2023
פתח ב-YouTube

דרג סרטון זה

התחבר כדי לדרג

תיאור

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244537 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244601 נזיר דף יד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א את"ל נזירות מועטת, כיון דעשרה יומין הוא דיתרין לא סליק ליה הלין עשרה - ודאי נזיר מאה יום כיון דאית ליה תמנין יומין לבסוף סלקין ליה, או לא; ואת"ל חיילי - אמר 'הריני נזיר לאחר כ' יום ומעכשיו נזיר עולם' מהו, מי חיילא עליה או לא? את"ל הכא כיון דאפשר לאיתשולי חיילא - אמר 'הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום ומעכשיו נזיר סתם' מהו, הכא לא אפשר לאיתשולי מי חיילא או לא? אמר 'כמשה בשבעה באדר' מאי? פשוט מינייהו קדמייתא, 'הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו מאה יום - מונה עשרים ואח"כ מונה שלשים ואח"כ מונה שמונים כדי להשלים נזירות ראשונה'. נטמא בימי בנו, רבי יוחנן אמר סותר, ריש לקיש אמר אינו סותר. רבי יוחנן אמר סותר - חדא נזירות אריכתא היא. ריש לקיש אמר אינו סותר - נזירות דידיה לחוד ודבריה לחוד. עמוד ב נטמא בימי צרעתו, ר' יוחנן אמר סותר, ריש לקיש אמר אינו סותר. רבי יוחנן אמר סותר - דהא בנזירות קאי. ריש לקיש אמר אינו סותר - צרעת לחוד ונזירות לחוד. וצריכא, דאי איתמר בהך קמייתא - בההיא א"ר יוחנן סותר, שם נזירות אחת היא, אבל בהא - אימא מודה ליה לריש לקיש דנזיר לחוד וצרעת לחוד; ואי איתמר בהא - בהא קאמר ר"ל, אבל בהך - אימא מודה ליה לר' יוחנן, צריכא. נטמא ביום גידול שער, רב אמר אינו סותר; אפי' לר' יוחנן דאמר סותר - הני מילי היכא דקאי בנזירות, גידול שער מישלם נזירות הוא. ושמואל אמר סותר; אפי' לריש לקיש דאמר אין סותר - התם שתי נזירות הכא חדא נזירותא. אמר רב חסדא, הכל מודים שאם קדש שער בדם - אין לו תקנה. אליבא דמאן? אי אליבא דרבי אליעזר - כיון דאמר תגלחת מעכבת תוך מלאת היא ולסתור! אלא אליבא דרבנן - האמרי תגלחת לא מעכבת? לעולם אליבא דרבנן, ומאי 'אין לו תקנה'? אין לו תקנה למצות גילוח. אמר ר' יוסי ברבי חנינא, נזיר שכלו לו ימיו - לוקה על הטומאה ואינו לוקה על התגלחת ולא על היין. מאי שנא טומאה דלקי? דאמר קרא (במדבר ו ו) 'כל ימי הזירו לה'' - לרבות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת, אי הכי אתגלחת נמי ליחייב, דהא אמר רחמנא (במדבר ו ה) 'כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו' - לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת! ותו, (במדבר ו ד) 'כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין' - לעשות ימים שלאחר מלאת כימים שלפני מלאת?

NeTube Bot
פעיל עכשיו