מסכת כתובות דף טו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 15]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232889 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233000 כתובות דף טו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בקרונות של ציפורי היה מעשה, וכדרבי אמי, דאמר רבי אמי, והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרין עוברת לשם, וכדר' ינאי, דאמר ר' ינאי, נבעלת בקרונות - כשרה לכהונה; בקרונות סלקא דעתך? אלא נבעלת בשעת קרונות כשרה לכהונה, אבל פירש אחד מציפורי ובעל - הולד שתוקי, כי הא דכי אתא רב דימי אמר זעירי א"ר חנינא, ואמרי לה אמר זעירי אמר ר' חנינא, הולכין אחר רוב העיר ואין הולכין אחר רוב סיעה; כלפי לייא? הני ניידי והני קביעי וקיימי! אלא הולכין אחר רוב העיר, והוא דאיכא רוב סיעה בהדה, ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא, ולא אחר רוב סיעה גרידתא, מ"ט? גזרה רוב סיעה אטו רוב העיר. ורוב העיר נמי, אי דקא אזלי אינהו לגבה, כל דפריש מרובא פריש? לא צריכא, דקא אזלא איהי לגבייהו, דהוה ליה קבוע, וא"ר זירא, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי. ומי בעינן תרי רובי? והתניא 'תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאי זה מהן לקח - ספיקו אסור, ובנמצא הלך אחר הרוב'? וכי תימא בשאין דלתות מדינה נעולות, דקא אתי לה רובא מעלמא, והא א"ר זירא אע"פ שדלתות מדינה נעולות? מעלה עשו ביוחסין. גופא, א"ר זירא, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, בין לקולא בין לחומרא. מנא ליה לר' זירא הא? אילימא מ'תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח - ספיקו אסור, ובנמצא הלך אחר הרוב', התם לחומרא! אלא מ'תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע - ספיקו טמא', התם נמי לחומרא! אלא מ'תשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע, ברה"י - ספיקו טמא, ברשות הרבי' - ספיקו טהור'. ומדאורייתא מנא לן? אמר קרא (דברים יט יא) 'וארב לו וקם עליו' - עד שיתכוין לו. ורבנן? אמרי דבי ר' ינאי, פרט לזורק אבן לגו. היכי דמי? אילימא דאיכא תשעה כנענים ואחד ישראל ביניהם, ותיפוק ליה דרובא כנענים נינהו! אי נמי פלגא ופלגא, ספק נפשות להקל! לא צריכא, דאיכא תשעה ישראלים וכנעני אחד ביניהם, דהוה ליה כנעני קבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. איתמר, רב חייא בר אשי אמר רב, הלכה כרבי יוסי. ורב חנן בר רבא אמר רב, הוראת שעה היתה. מתיב רבי ירמיה, וליוחסין לא בעינן תרי רובי? והתנן, עמוד ב 'מצא בה תינוק מושלך, אם רוב עובדי כוכבים - עובד כוכבי', אם רוב ישראל – ישראל, מחצה על מחצה – ישראל', ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא, ושמואל אמר לפקח עליו את הגל? אשתמיטתיה הא דא"ר יהודה אמר רב בקרונות של צפורי הוה מעשה. ולרב חנן בר רבא דאמר הוראת שעה היתה, קשיא הא? מאן דמתני הא לא מתני הא. גופא, מצא בה תינוק מושלך, אם רוב עובדי כוכבים - עובד כוכבים, אם רוב ישראל – ישראל, מחצה על מחצה – ישראל. אמר רב, לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין – לא. ושמואל אמר, לפקח עליו את הגל. ומי אמר שמואל הכי? והאמר רב יוסף, אמר רב יהודה, אמר שמואל, אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב? אלא כי איתמר דשמואל ארישא אתמר; 'אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים', אמר שמואל, ולפקח עליו את הגל אינו כן. 'אם רוב עובדי כוכבים עובד כוכבים' - למאי הלכתא? אמר רב פפא, להאכילו נבילות. 'אם רוב ישראל ישראל' - למאי הלכתא? אמר רב פפא, להחזיר לו אבידה. 'מחצה על מחצה ישראל' - למאי הלכתא? אמר ריש לקיש, לנזקין. ה"ד? אי נימא דנגחיה תורא דידן לתורא דידיה, לימא ליה אייתי ראיה דישראל את ושקול! לא צריכא דנגחיה תורא דידיה לתורא דידן; פלגא משלם, ואידך פלגא - אמר להו אייתי ראיה דלאו ישראל אנא ואתן לכון: פרק שני האשה שנתארמלה מתני'. האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך - אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים. רבי יוחנן בן ברוקה אומר, אף חילוק קליות ראיה. ומודה רבי יהושע, באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו, שהוא נאמן,