מסכת תענית דף ז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=220378 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=220348 תענית דף ז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א נימרינהו לתרוייהו, 'אל ההודאות ורוב ההודאות'. אמר ר' אבהו, גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים - בין לצדיקים בין לרשעים. ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף, מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים, קבעוה בתחיית המתים. אמר רב יהודה, גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנא' 'יערף כמטר לקחי', ואין 'לקח' אלא תורה, שנא' 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו'. רבא אמר, יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר 'יערף כמטר לקחי'; מי נתלה במי? הוי אומר, קטן נתלה בגדול. רבא רמי, כתיב 'יערף כמטר לקחי', וכתיב 'תזל כטל אמרתי'? אם תלמיד חכם הגון הוא - כטל, ואם לאו - עורפהו כמטר. תניא, היה ר' בנאה אומר, כל העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה', ואומר 'רפאות תהי לשרך', ואומר 'כי מוצאי מצא חיים', וכל העוסק בתורה שלא לשמה, נעשית לו סם המות, שנאמר 'יערף כמטר לקחי', ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר 'וערפו שם את העגלה בנחל'. א"ל ר' ירמיה לר' זירא, ליתי מר ליתני. א"ל, חלש לבאי ולא יכילנא. לימא מר מילתא דאגדתא! א"ל, הכי אמר ר' יוחנן, מאי דכתיב קכי האדם עץ השדה; וכי אדם עץ שדה הוא? אלא משום דכתיב 'כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת', וכתיב 'אותו תשחית וכרת'; הא כיצד? אם ת"ח הגון הוא - 'ממנו תאכל ואותו לא תכרת', ואם לאו - 'אותו תשחית וכרת'. אמר רבי חמא (אמר רבי) חנינא, מאי דכתיב 'ברזל בברזל יחד'? לומר לך, מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו, אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה. אמר רבה בר בר חנה, למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאם ה''? לומר לך, מה אש אינו דולק יחידי, אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי. והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא, מאי דכתיב 'חרב אל הבדים ונואלו'? חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים, שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין, שנאמר 'ונואלו', ולא עוד אלא שחוטאין; כתיב הכא 'ונואלו', וכתיב התם 'אשר נואלנו ואשר חטאנו'. ואיבעית אימא מהכא, 'נואלו שרי צוען [וגו'] והתעו את מצרים'. אמר רב נחמן בר יצחק, למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה'? לומר לך, מה עץ קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים. והיינו דאמר ר' חנינא, הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן. רבי חנינא בר פפא רמי, כתיב 'לקראת צמא התיו מים', וכתיב 'הוי כל צמא לכו למים'? אם תלמיד הגון הוא – 'לקראת צמא התיו מים', ואי לא – 'הוי כל צמא לכו למים'. רבי חנינא בר חמא רמי, כתיב 'יפוצו מעינותיך חוצה', וכתיב 'יהיו לך לבדך'? אם תלמיד הגון הוא – 'יפוצו מעינותיך חוצה', ואם לאו – 'יהיו לך לבדך'. (ואמר) רבי חנינא בר אידי, למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב 'הוי כל צמא לכו למים'? לומר לך, מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא, למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו, במים וביין ובחלב, דכתיב 'הוי כל צמא לכו למים' וכתיב 'לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב'? לומר לך, מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה, אי חכמה מפוארה בכלי מכוער! אמר לה, אביך רמי חמרא במני דפחרא? אמרה ליה, אלא במאי נירמי? אמר לה, אתון דחשביתו, רמו במאני דהבא וכספא! אזלה ואמרה ליה לאבוה, רמייא לחמרא במני דהבא וכספא, ותקיף. אתו ואמרו ליה, אמר לה לברתיה, מאן אמר לך הכי? אמרה ליה, רבי יהושע בן חנניה. קריוהו, אמר ליה, אמאי אמרת לה הכי? אמר ליה, כי היכי דאמרה לי, אמרי לה! והא איכא שפירי דגמירי? עמוד ב אי הוו סנו, טפי הוו גמירי. דבר אחר, מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת, אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת. אמר רבי חמא בר' חנינא, גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר 'הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק, תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד, אני ה' בראתיו'; 'בראתים' לא נאמר, אלא 'בראתיו'. אמר רב אושעיא, גדול יום הגשמים, שאפי' ישועה פרה ורבה בו, שנאמר 'תפתח ארץ ויפרו ישע'. אמר רבי תנחום בר חנילאי, אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר 'רצית ה' ארצך, שבת שבות יעקב, נשאת עון עמך, כסית כל חטאתם סלה'. א"ל זעירי מדיהבת לרבינא, אתון מהכא מתניתו לה? אנן מהכא מתנינן לה, 'ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת' וגו'. אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, שנאמר 'ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו'. א"ל זעירי מדיהבת לרבינא, אתון מהכא מתניתו לה? אנן מהכא מתנינן לה, 'ועצר את השמים, ואבדתם מהרה'. אמר רב חסדא, אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות, שנאמר 'ציה גם חום יגזלו מימי שלג'. מאי משמע? תנא דבי רבי ישמעאל, בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם, יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. אמר רבי שמעון בן פזי, אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר 'רוח צפון תחולל גשם, ופנים נזעמים לשון סתר'. אמר רב סלא, אמר רב המנונא, אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים, שנאמר 'וימנעו רביבים ומלקוש לא היה, ומצח אשה זונה היה לך' וגו'. ואמר רב סלא, אמר רב המנונא, כל אדם שיש לו עזות פנים, סוף נכשל בעבירה, שנאמר 'ומצח אשה זונה היה לך'. [חסר כאן בסוף הדף עקב מגבלות מקום]