מסכת נזיר דף מח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 48]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244571 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244635 נזיר דף מח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'ולאמו' לגזירה שוה לכדרבי, דתניא, 'רבי אומר, גבי נזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם, ואין לי אלא בנזיר, בכהן גדול מנין? אמרת לא יאמר אמו בכ"ג, שאין ת"ל, שהרי ק"ו הוא, ומה אם במקום שכהן הדיוט מיטמא לאחיו מאביו - אין כהן גדול מיטמא לאביו, מקום שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו מאמו - אינו דין שאין כ"ג מיטמא לאמו? אם זכיתה מהדין, מה ת"ל אמו בכהן גדול? מופנה להקיש ולדון הימנו גזירה שוה, נאמר 'אמו' בנזיר ונאמר 'אמו' בכ"ג, מה 'אמו' האמור בנזיר - במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם, אף 'אמו' האמור בכ"ג - במותם אינו מיטמא אבל מיטמא לנגעם ולזיבתם'. אשכחן כ"ג, נזיר מנלן? דתניא, '(במדבר ו ו) 'כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא'; שומע אני אפי' נפש בהמה במשמע, כענין שנאמר (ויקרא כד יח) 'מכה נפש בהמה'? ת"ל 'על נפש מת לא יבא' - בנפש אדם הכתוב מדבר. ר' ישמעאל אומר, אינו צריך, הרי הוא אומר 'לא יבא' - בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר. לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה. עד שלא יאמר, יש לי בדין, ומה כ"ג שקדושתו קדושת עולם - מיטמא למת מצוה, נזיר שאין קדושתו קדושת עולם - אינו דין שמיטמא למת מצוה? לא אם אמרת בכ"ג שכן אינו מביא קרבן על טומאתו, תאמר בנזיר שמביא קרבן על טומאתו, הואיל ומביא קרבן על טומאתו לא יטמא למת מצוה? ת"ל 'לאביו ולאמו לא יטמא' - אבל מיטמא למת מצוה. או אינו מיטמא לאביו ולאמו, אבל יטמא לשאר מתים? אמרת ק"ו, ומה כהן הדיוט שמיטמא לקרובין - אינו מיטמא לשאר מתים, נזיר שאינו מיטמא לקרובין - אינו דין שלא יטמא לשאר מתי'? עמוד ב הא מה ת"ל 'לאביו ולאמו'? לאביו ולאמו הוא דלא מיטמא, אבל מיטמא הוא למת מצוה. עד שלא יאמר יש לי בדין; נאמרו כללות בכ"ג ונאמרו כללות בנזיר, מה כללות האמורות בכ"ג - לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה, אף כללות האמורות בנזיר - לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה, או כלך לדרך זו, נאמרו כללות בכהן הדיוט ונאמרו כללות בנזיר, מה כללות האמורות בכהן הדיוט - מיטמא לאביו, אף כללות האמורות בנזיר - מיטמא לאביו? ת"ל 'לאביו ולאמו לא יטמא', הא למת מצוה מיטמא'. הא מיבעי ליה לומר שאין מיטמא לאביו? אלא 'לאביו' לומר שאין מיטמא לאביו, 'לאחיו' אינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא, 'ולאמו' לגזרה שוה לכדרבי, 'ולאחותו' לכדתניא, דתני', ''לאחותו' מה ת"ל? הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת, יכול יטמא? אמרת לא יטמא, יכול לא יטמא למת מצוה? ת"ל 'לאחותו', לאחותו הוא דאינו מיטמא הא למת מצוה מיטמא. ר"ע אומר, 'נפשות' אלו הרחוקין, 'מת' אלו הקרובין, לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה, 'לאחיו' שאם היה כ"ג והוא נזיר - לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה, 'לאחותו' כדתניא 'הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו' כו'. ולרבי עקיבא גזירה שוה דרבי מנליה? אמר לך, כיון דאמר מר 'אם היה כ"ג ונזיר - לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה', מה לי כ"ג לחודיה מה לי נזיר וכ"ג? ולרבי ישמעאל, כהן גדול והוא נזיר מנליה? כיון דשרא רחמנא חד לאו גבי מת מצוה, מה לי חד לאו מה לי תרין לאוין? 'אחותו' למה לי? סלקא דעתך אמינא כי שרא רחמנא למת מצוה - נזיר וכהן דאיסור לאוי הוא, אבל מילה ופסח דכרת - לא יטמא למת מצוה, קמ"ל.