מסכת קידושין דף מו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 46]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257495 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257414 קידושין דף מו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א נראין דברי תלמיד. אמר רבא, מאי טעמא דרב הונא? הואיל ונעשה בה מעשה יתומה בחיי האב: איתמר, קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה - אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב, ורב אסי אמר אביה ולא היא. איתיביה רב הונא לרב אסי, ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי, '(שמות כב טז) 'אם מאן ימאן אביה', אין לי אלא אביה, היא עצמה מנין? ת"ל 'אם מאן ימאן'' מ"מ. אמר להו רב, לא תיזלו בתר איפכא, יכול לשנויי לכו כגון שפיתה שלא לשום אישות. פיתה שלא לשום אישות קרא בעי? אמר ר"נ בר יצחק, לומר שמשלם קנס כמפותה. א"ל רב יוסף, אי הכי היינו דתנינא '(שמות כב טו) 'מהר ימהרנה לו לאשה' - שצריכה הימנו קידושין', ואם פיתה לשום אישות - קידושין למה לי? א"ל אביי, צריכה קידושין לדעת אביה: מתני'. האומר לאשה 'התקדשי לי בתמרה זו' 'התקדשי לי בזו' - אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת. 'בזו ובזו ובזו' - אם יש שוה פרוטה בכולן מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת. היתה אוכלת ראשונה ראשונה - אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה: גמ'. מאן תנא 'התקדשי' 'התקדשי'? אמר רבה, ר"ש היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד: בזו ובזו ובזו אם יש בכולן ש"פ כו': אהייא? אילימא ארישא - מאי איריא אוכלת? אפי' מנחת נמי, דהא 'התקדשי לי בזו' קאמר! אלא אסיפא - ואפילו בקמייתא? והא מלוה היא! אמר רבי יוחנן, הרי שלחן והרי בשר והרי סכין ואין לנו לאכול. רב ושמואל אמרי תרוייהו, לעולם ארישא, ולא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא מנחת - דאי איכא שוה פרוטה אין אי לא לא, אבל אוכלת - הואיל ומיקרבא הנייתה אימא גמרה ומקניא נפשה, קמ"ל. רבי אמי אמר, לעולם אסיפא, ומאי 'עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה'? עד שיהא באחרונה שוה פרוטה. אמר רבא, שמע מינה מדרבי אמי תלת; שמע מינה המקדש במלוה אינה מקודשת, ושמע מינה המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה, עמוד ב ושמע מינה מעות בעלמא חוזרים: איתמר, המקדש אחותו - רב אמר מעות חוזרים, ושמואל אמר מעות מתנה. רב אמר מעות חוזרים - אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום פקדון. ולימא לה לשום פקדון? סבר לא מקבלה. ושמואל סבר מעות מתנה - אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום מתנה. ונימא לה לשום מתנה? סבר כסיפא לה מילתא. מתיב רבינא 'המפריש חלתו קמח - אינו חלה וגזל ביד כהן', ואמאי גזל ביד כהן? נימא אדם יודע שאין מפרישים חלה קמח ונתן לשם מתנה! שאני התם דנפיק חורבה מינה - זימנין דאית ליה לכהן פחות מחמש רבעים קמח והאי אליש ליה בהדי הדדי, וקסבר נתקנה עיסתו, ואתי למיכלה בטיבלה. והאמרת אדם יודע שאין מפרישים חלה קמח? יודע ואינו יודע; יודע שאין מפריש חלה קמח, ואינו יודע דסבר טעמייהו מאי? משום טירחא דכהן, וטירחא דכהן אחילתיה. ותיהוי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה חלה ממקום אחר, מי לא תנן 'מן הנקוב על שאינו נקוב - תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר'? בתרי מני צאית, בחד מנא לא צאית. ואיבעית אימא, לעולם כהן מיצת ציית, וקסבר בעל הבית נתקנה עיסתו ואתי למיכל בטיבלא. והאמרת אדם יודע שאין מפרישין חלה קמח? יודע ואינו יודע; יודע שאין מפרישין חלה קמח, ואינו יודע דסבר טעמא מאי? משום טירחא דכהן, טירחא דכהן קבלה עליה. ותיהוי תרומה ויחזור ויתרום, מי לא תנן 'משאינו נקוב על הנקוב - תרומה ויחזור ויתרום'? הא אוקימנא - בתרי מאני צאית, בחד מנא לא צאית. ולא צאית? והתנן 'התורם קישות ונמצא מרה אבטיח ונמצאת סרוח - תרומה ויחזור ויתרום'? שאני התם דמדאורייתא תרומה מעליא היא, מדרבי אלעאי, דא"ר אלעאי, מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה? שנאמר (במדבר יח לב) 'ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו', אם אינו קדוש - נשיאות חטא למה? מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה. אמר רבא,