מסכת גיטין דף עט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 79]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252443 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252531 גיטין דף עט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה - כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה - כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת: גמ'. והא לא מינטר? אמר רב יהודה, אמר שמואל, בגג שיש לו מעקה עסקינן. עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר, הכא בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג - כגג דמי: הוא מלמעלה: והא לא מינטר? א"ר יהודה, אמר שמואל, כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. וכן אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא, כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. וכן אמר עולא א"ר יוחנן, כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. א"ל ר' אבא לעולא, כמאן? כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא? א"ל, אפילו תימא רבנן - עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר. וכן אמר ר' אסי, א"ר יוחנן, כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. א"ל רבי זירא לר' אסי, כמאן? כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא? א"ל, אפילו תימא רבנן - עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר: נמחק: א"ר נחמן, אמר רבה בר אבוה, לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה, אבל נמחק דרך עלייה – לא, מאי טעמא? מעיקרא לא למינח קאי: נשרף: אמר ר"נ, אמר רבה בר אבוה, לא שנו אלא שקדם גט לדליקה, אבל קדמה דליקה לגט – לא, מ"ט? מעיקרא לשריפה קאזיל. אמר רב חסדא, רשויות חלוקות בגיטין. א"ל רמי בר חמא לרבא, מנא ליה לסבא הא? א"ל, מתני' היא – 'היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה - כיון שהגיע גט לאויר הגג הרי זו מגורשת'; במאי עסקינן? אילימא בגג דידה וחצר דידה - למה לי אויר הגג? אלא בגג דידיה וחצר דידיה - כי הגיע לאויר הגג מאי הוי? אלא פשיטא בגג דידה וחצר דידיה, אימא סיפא 'הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה - כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת', ואי בגג דידה וחצר דידיה - אמאי מגורשת? אלא בגג דידיה וחצר דידה, רישא בגג דידה וחצר דידיה סיפא בגג דידיה וחצר דידה? אלא לאו דאושלה מקום, דחד מקום מושלי אינשי, תרי מקומות לא מושלי אינשי. א"ל, מידי איריא? דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא, רישא - בגג דידה וחצר דידיה, סיפא - בגג דידיה וחצר דידה. אמר רבא, שלש מדות בגיטין. הא דאמר רבי קלוטה כמי שהונחה ופליגי רבנן עליה - הני מילי לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא והא מינטר. והא דאמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו אפילו גבוה מאה אמה חייב לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע - הני מילי לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא והא לא מינטר. עמוד ב והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה - הני מילי לענין שבת, אבל לענין גט משום קפידא הוא, וכולי האי לא קפדי אינשי. אמר אביי, שתי חצרות זו לפנים מזו, פנימית שלה וחיצונה שלו, ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות, וזרקו לה - כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה הרי זו מגורשת; מאי טעמא? פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה. מה שאין כן בקופות - שתי קופות זו בתוך זו, פנימית שלה וחיצונה שלו, וזרקו לה - אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת; מאי טעמא? דהא לא נח. וכי נח מאי הוי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא! הכא במאי עסקינן? בקופה שאין לה שוליים: מתני'. ב"ש אומרים פוטר אדם אשתו בגט ישן, ובית הלל אוסרין. ואיזהו גט ישן? כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה: גמ'. במאי קמיפלגי? ב"ש סברי לא אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה, וב"ה סברי אמרי' גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. א"ר אבא, אמר שמואל, אם נישאת - לא תצא. וא"ד, א"ר אבא, אמר שמואל, אם נתגרשה - תינשא לכתחלה: מתני'. כתב לשום מלכות שאינה הוגנת, לשום מלכות מדי, לשום מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית, היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח - תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה, ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה, אם נטלה מזה ומזה – תחזיר, והולד ממזר מזה ומזה, ולא זה וזה מטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה, היתה בת ישראל - נפסלת מן הכהונה,