מסכת בבא קמא דף ט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 9]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263276 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263159 בבא קמא דף ט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ויצאו עליה עסיקין - עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו, משהחזיק בה אין יכול לחזור בו, מ"ט? דאמר ליה חייתא דקטרי סברת וקבלת. מאימת הואי חזקה? מכי דייש אמצרי. ודוקא שלא באחריות, אבל באחריות – לא. ואיכא דאמרי, אפי' באחריות נמי, דאמר ליה אחוי טירפך ואשלם לך. רב הונא אמר, או כסף או מיטב. איתיביה רב נחמן לרב הונא, '(שמות כא לד) 'ישיב' - לרבות שוה כסף אפילו סובין'? הכא במאי עסקינן? בדלית ליה. אי דלית ליה – פשיטא! מהו דתימא אמרינן ליה זיל טרח זבין ואייתי ליה כסף, קמ"ל. אמר רב אסי, כספים הרי הן כקרקע. למאי הלכתא? אילימא לענין מיטב - היינו דרב הונא! אלא לשני אחים שחלקו ונטל אחד קרקע ואחד כספים ובא בעל חוב ונטל קרקע - דאזיל האי ושקיל פלגא בכספים בהדיה. פשיטא, האי ברא והאי לאו ברא? איכא דאמרי, אדרבה לאידך גיסא - דא"ל להכי שקלי כספים דאי מגנבי לא משתלמנא מינך, ולהכי שקלת ארעא דאי מטרפא לא משתלמא לך מידי מינאי! אלא לשני אחים שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן. והא אמרה רב אסי חדא זימנא, דאיתמר, האחים שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן - רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות; רב אמר בטלה מחלוקת - קסבר האחים שחלקו כיורשים הוו, ושמואל אמר ויתר - קסבר האחים שחלקו לקוחות וכלוקח שלא באחריות דמי, ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות - מספקא ליה אי כיורשין דמו אי כלקוחות דמו הלכך נוטל רביע בקרקע ורביע במעות? אלא מאי 'הרי הן כקרקע'? לענין מיטב. אי הכי היינו דרב הונא? אימא 'וכן אמר רב אסי'. א"ר זירא, אמר רב הונא, במצוה עד שליש. מאי שליש? עמוד ב אילימא שליש ביתו - אלא מעתה אי איתרמי ליה תלתא מצותא ליתיב לכוליה ביתיה? אלא אמר ר' זירא, בהידור מצוה - עד שליש במצוה. בעי רב אשי, שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא, עד שליש – משלו, מכאן ואילך - משל הקב"ה: מתני'. כל שחבתי בשמירתו - הכשרתי את נזקו. הכשרתי במקצת נזקו - חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו. נכסים שאין בהן מעילה, נכסים שהן של בני ברית, נכסים המיוחדים, ובכל מקום חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק, כשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ: גמ'. ת"ר, כל שחבתי בשמירתו - הכשרתי את נזקו. כיצד? שור ובור שמסרן לחרש שוטה וקטן והזיקו - חייב לשלם, מה שאין כן באש. במאי עסקינן? אילימא בשור קשור ובור מכוסה, דכוותה גבי אש גחלת - מאי שנא הכא ומאי שנא הכא? אלא בשור מותר ובור מגולה, דכוותה גבי אש שלהבת, מה שאין כן באש דפטור? והא אמר ריש לקיש משמיה דחזקיה, לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה, אבל שלהבת חייב, מ"ט? דהא ברי הזיקא! לעולם בשור קשור ובור מכוסה, ודכוותה גבי אש גחלת, ודקא אמרת מאי שנא הכא ומ"ש הכא? שור דרכיה לנתוקי, בור דרכיה לנתורי, גחלת - כמה דשביק לה מעמיא עמיא ואזלא. ולר' יוחנן דאמר אפילו מסר לו שלהבת נמי פטור, דכוותה הכא בשור מותר ובור מגולה, מ"ש הכא ומ"ש הכא? התם צבתא דחרש קא גרים, הכא לא צבתא דחרש קא גרים. ת"ר, חומר בשור מבבור, חומר בבור מבשור. חומר בשור מבבור - שהשור משלם את הכופר, וחייב בשלשים של עבד, נגמר דינו אסור בהנאה, ודרכו לילך ולהזיק, מה שאין כן בבור. חומר בבור מבשור - שהבור תחילת עשייתו לנזק, ומועד מתחילתו, מה שאין כן בשור.