מסכת ראש השנה דף כא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217129 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217095 ראש השנה דף כא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תרי ירחי חסירי קלא אית להו. לוי אקלע לבבל בחדסר בתשרי, אמר, בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא. אמרי ליה, אסהיד! אמר להו, לא שמעתי מפי ב"ד מקודש. מכריז ר' יוחנן, כל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, ליעבדו תרי יומי, גזירה ניסן אטו תשרי. רבי אייבו בר נגרי ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא דהוה מטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, ועבדי חד יומא, ולא אמרו להו ולא מידי. שמע רבי יוחנן ואיקפד. אמר להו, לאו אמרי לכו היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, ליעבדו תרי יומי, גזירה ניסן אטו תשרי? רבא הוה רגיל דהוה יתיב בתעניתא תרי יומי. זימנא חדא אשתכח כוותיה. ר"נ יתיב בתעניתא כוליה יומי דכיפורי. לאורתא אתא ההוא גברא, א"ל, למחר יומא רבה במערבא. א"ל, מהיכא את? א"ל, מדמהריא. א"ל, דם תהא אחריתו. קרי עליה (איכה ד יט) קקלים היו רודפינו'. שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא, כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן, עברה לההיא שתא ולא תחוש לה, דכתיב (דברים טז א) 'שמור את חדש האביב', שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן. אמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא, אתון דלא ידעיתו בקביעא דירחא, כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא, בעירו חמירא. אימת משלים? בחמיסר, והא אנן מארביסר מבערינן? לדידהו דמגלו להו עלמא, מארביסר משלים: עמוד ב מתני'. על שני חדשים מחללין את השבת, על ניסן ועל תשרי, שבהן שלוחין יוצאין לסוריא, ובהן מתקנין את המועדות. וכשהיה בית המקדש קיים, מחללין אף על כולן, מפני תקנת הקרבן: גמ'. על ב' חדשים ותו לא? ורמינהו, 'על ו' חדשים השלוחין יוצאין'? אמר אביי, ה"ק, על כולן שלוחין יוצאין מבערב, על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי ב"ד מקודש. תניא נמי הכי, 'על כולן יוצאין מבערב, על ניסן ועל תשרי עד שישמעו מפי ב"ד מקודש'. ת"ר, מנין שמחללין עליהן את השבת? ת"ל (ויקרא כג לז) 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם'. יכול כשם שמחללין עד שיתקדשו, כך מחללין עד שיתקיימו? ת"ל 'אשר תקראו אותם', על קריאתם אתה מחלל, ואי אתה מחלל על קיומן: וכשהיה בהמ"ק קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן: ת"ר, בראשונה היו מחללין אף על כולן, משחרב בית המקדש אמר להן רבן יוחנן בן זכאי, וכי יש קרבן? התקינו שלא יהו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד: מתני'. בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל, מחללין עליו את השבת. רבי יוסי אומר, אם נראה בעליל, אין מחללין עליו את השבת. מעשה שעברו יותר מארבעים זוג, ועיכבם ר"ע בלוד. שלח לו ר"ג, אם מעכב אתה את הרבים, נמצאת מכשילן לעתיד לבא: גמ'. מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא? א"ר אבהו, אמר קרא (תהילים יב ז) 'אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים'. רב ושמואל, חד אמר, נ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר (תהילים ח ו) 'ותחסרהו מעט מאלהים'. (קהלת יב י) 'בקש קהלת למצוא דברי חפץ', בקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול ואמרה לו 'וכתוב יושר דברי אמת', (דברים לד י) 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה'. וחד אמר, בנביאים לא קם, במלכים קם. אלא מה אני מקיים 'בקש קהלת למצוא דברי חפץ'? בקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה ב"ק ואמרה לו 'וכתוב יושר דברי אמת', (דברים יז ו) 'על פי שנים עדים' וגו':