מסכת כתובות דף צד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 94]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232968 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233079 כתובות דף צד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א כגון שנמצאת אחת מהן שדה שאינה שלו, ובבעל חוב מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי - ת"ק סבר מה שגבה לא גבה, ובן ננס סבר מה שגבה גבה. (אמר) ר"נ אמר רבה בר אבוה, דכולי עלמא מה שגבה לא גבה, והכא בחיישינן שמא תכסיף קמיפלגי - מר סבר חיישינן שמא תכסיף, ומר סבר לא חיישינן שמא תכסיף. אביי אמר, דאביי קשישא איכא בינייהו, דתני אביי קשישא 'יתומים שאמרו גדולים ואין צ"ל קטנים' - ת"ק לית ליה דאביי קשישא, ובן ננס אית ליה דאביי קשישא. אמר רב הונא, הני תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד, ואזל חד מינייהו בהדיה לדינא, לא מצי אידך למימר ליה את לאו בעל דברים דידי את, אלא שליחותיה עבד. אקלע ר"נ לסורא, שיילוהי כי האי גוונא מאי, אמר להו, מתני' היא, 'הראשונה נשבעת לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית', ואילו ראשונה לשלישית לא קתני, מאי טעמא? לאו משום דשליחותה עבדה? מי דמי? התם שבועה לאחד ושבועה למאה, הכא אמר אילו אנא הואי טעיננא טפי. ולא אמרן אלא דלא איתיה במתא, אבל איתיה במתא איבעי ליה למיתי: אתמר, ב' שטרות היוצאים ביום אחד, רב אמר חולקין, ושמואל אמר שודא דדייני. לימא רב דאמר כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי, עמוד ב ושמואל דאמר כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי? לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר, והכא בהא קמיפלגי - רב סבר חלוקה עדיפא, ושמואל סבר שודא דדייני עדיפא. ומי מצית מוקמת ליה לרב כר' אלעזר? והאמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אלעזר בגיטין, כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אף בשטרות; מכלל דרב סבר בשטרות לא! אלא מחוורתא רב כר"מ ושמואל כרבי אלעזר. מיתיבי, 'שני שטרות היוצאים ביום אחד חולקין', תיובתא דשמואל! אמר לך שמואל, הא מני ר"מ היא, ואנא דאמרי כר' אלעזר. אי ר"מ, אימא סיפא 'כתב לאחד ומסר לאחר - זה שמסר לו קנה', ואי רבי מאיר אמאי קנה? האמר עדי חתימה כרתי! תנאי היא, דתניא, 'וחכמים אומרים יחלוקו, וכאן אמרו מה שירצה השליש יעשה'. אמיה דרמי בר חמא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא, לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא. אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת, אוקמיה בנכסא. אתא מר עוקבא לקמיה דרב נחמן, אוקמיה בנכסא. אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, א"ל, מ"ט עבד מר הכי? א"ל, ומ"ט עבד מר הכי? א"ל, דקדים. א"ל, אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות? אלא מר מאי טעמא עבד הכי? א"ל, שודא דדייני. א"ל, אנא נמי שודא דדייני! א"ל, חדא, דאנא דיינא ומר לאו דיינא, ועוד, מעיקרא לאו בתורת הכי אתית לה. הנהו תרי שטרי דאתו לקמיה דרב יוסף, חד הוה כתוב בחמשא בניסן, וחד הוה כתוב ביה בניסן סתמא - אוקמיה רב יוסף לההוא דחמשא בניסן בנכסים. אמר ליה אידך, ואנא אפסיד? אמר ליה, את ידך על התחתונה; אימא בר כ"ט בניסן את! א"ל, ונכתוב לי מר