מסכת כתובות דף נ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 50]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232924 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233035 כתובות דף נ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ועשיתינהו לזניה. אי אמרת בשלמא לאו דינא - משום הכי עשיינהו; אלא אי אמרת דינא - עשיינהו בעי? א"ר אילעא, באושא התקינו - המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. תניא נמי הכי, 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות, ומעשה באחד שבקש לבזבז [יותר מחומש], ולא הניח לו חבירו', ומנו? רבי ישבב, ואמרי לה רבי ישבב, ולא הניחו חבירו ומנו? רבי עקיבא. אמר רב נחמן, ואיתימא רב אחא בר יעקב, מאי קרא (בראשית כח כב) 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך'. והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא? אמר רב אשי, 'אעשרנו' לבתרא כי קמא. אמר רב שימי בר אשי, ושמועות הללו מתמעטות והולכות, וסימניך 'קטנים כתבו ובזבזו'. אמר רב יצחק, באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה, מכאן ואילך יורד עמו לחייו. איני? והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת, בציר מבר שית לא תקביל, בר שית קביל וספי ליה כתורא? אין, ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו עד לאחר שתים עשרה שנה. ואב"א, לא קשיא, הא למקרא הא למשנה, דאמר אביי, אמרה לי אם - בר שית למקרא, בר עשר למשנה, בר תליסר לתעניתא מעת לעת, ובתינוקת בת תריסר. אמר אביי, אמרה לי אם - האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית, לא חיי; מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא בשיכרא, נשפייה ונשקייה. האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא, לא חיי; מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא, נשפייה ונשקייה. אמר רב קטינא, כל המכניס את בנו פחות מבן שש - רץ אחריו ואינו מגיעו. איכא דאמרי, חביריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו. ותרוייהו איתנהו; חליש וגמיר. איבעית אימא, הא דכחיש הא דבריא. אמר רבי יוסי בר חנינא, באושא התקינו - האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות. אשכחיה רב יצחק בר יוסף לר' אבהו דהוה קאי באוכלוסא דאושא, אמר ליה, מאן מרה דשמעתא דאושא? אמר ליה, רבי יוסי בר חנינא. תנא מיניה ארבעין זימנין, ודמי ליה כמאן דמנחא ליה בכיסתיה. (תהילים קו ג) 'אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת' - וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? דרשו רבותינו שביבנה, ואמרי לה רבי אליעזר, זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים. רבי שמואל בר נחמני אמר, זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן. (תהילים קיב ג) 'הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד' - רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. (תהילים קכח ו) 'וראה בנים לבניך שלום על ישראל' - אמר רבי יהושע בן לוי, כיון שבנים לבניך שלום על ישראל, דלא אתי לידי חליצה ויבום. רבי שמואל בר נחמני אמר, כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל, דלא אתי לאינצויי: זה מדרש דרש ר"א לפני חכמים כו': עמוד ב יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, ויתיב רב המנונא וקאמר, כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע - כך אין הבנות ניזונות אלא מן הקרקע. אווש עליה כולי עלמא, דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? אמר ליה רב יוסף, ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר? אמר ליה, מר דגברא רבא הוא ידע מאי קאמינא. אמר רבי חייא בר יוסף, רב זן מחיטי דעלייה. איבעיא להו פרנסה הויא, ומאי עלייה? מעילוייא דאב, וכדשמואל, דאמר שמואל לפרנסה שמין באב, או דלמא מזוני ממש הוה, ומאי עלייה? מדברים טובים שנאמרו בעלייה, דאמר רב יצחק בר יוסף, בעלייה התקינו שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין? תא שמע, בידיה דרבי בנאי אחוה דרבי חייא בר אבא הוו מטלטלין דיתמי, אתו לקמיה דשמואל, א"ל, זיל זון; מאי לאו למזוני, וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? לא, התם לפרנסה הואי, ושמואל לטעמיה, דאמר שמואל, לפרנסה שמין באב. הוה עובדא בנהרדעא ודון דייני דנהרדעא, בפומבדיתא ואגבי רב חנא בר ביזנא. אמר להו רב נחמן, זילו אהדרו, ואי לא - מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו! רבי אמי ורבי אסי סבור למיזן ממטלטלי, אמר להו רבי יעקב בר אידי, מילתא דר' יוחנן ור"ל לא עבדו בה עובדא, אתון עבדין בה עובדא? רבי אלעזר סבר למיזן ממטלטלין. אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים, רבי, יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה, אלא מדת רחמנות, אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות! ההוא דאתא לקמיה דרב יוסף, אמר להו, הבו לה מתמרי דעל בודיא. אמר ליה אביי, אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? אמר ליה, דחזייא לבודיא קאמינא.