מסכת קידושין דף לה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 35]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257484 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257403 קידושין דף לה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר, על שניהם הוא אומר (בראשית א) 'ויברך אותם אלהים פרו ורבו' - מאי איכא למימר? משום דהוה ת"ת ופדיון הבן שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ולרבי יוחנן בן ברוקא נמי, ניהוו פריה ורביה ומורא שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין? צריכי, דאי כתב רחמנא מורא ולא כתב פריה ורביה - הוה אמינא 'וכבשוה' אמר רחמנא - איש דדרכו לכבש אין, אשה דאין דרכה לכבש לא; ואי כתב פריה ורביה ולא כתב מורא - ה"א איש דסיפק בידו לעשות אין, אשה דאין סיפק בידה לעשות לא, וכיון דאין סיפק בידה לעשות לא תתחייב כלל, צריכא. הניחא למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר? אמר רבא, פפונאי ידעי לה לטעמא דהא מילתא, ומנו? רב אחא בר יעקב, אמר קרא (שמות יג ט) 'והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך' - הוקשה כל התורה כולה לתפילין, מה תפילין מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות - אף כל מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות. ומדמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, מכלל דמ"ע שלא הזמן גרמא נשים חייבות; הניחא למ"ד תפילין מ"ע שהזמן גרמא, אלא למ"ד תפילין מ"ע שלא הזמן גרמא מאי איכא למימר? מאן שמעת ליה דאמר תפילין מ"ע שלא הזמן גרמא? ר' מאיר, וסבר לה שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ולר' יהודה דאמר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין ותפילין מ"ע שלא הזמן גרמא, מא"ל? משום דהואי מצה שמחה והקהל שלשה כתובים הבאים כאחד, ושלשה כתובים הבאים כאחד אין מלמדין: וכל מצות לא תעשה וכו': מנהני מילי? אמר רב יהודה, אמר רב, וכן תנא דבי ר' ישמעאל, אמר קרא (במדבר ה ו) 'איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם' - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה. דבי רבי אליעזר תנא, אמר קרא (שמות כא א) 'אשר תשים לפניהם' - השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה. דבי חזקיה תנא, אמר קרא (שמות כא כט) 'והמית איש או אשה' - השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה. וצריכא, דאי אשמעינן הך קמייתא - משום כפרה חס רחמנא עלה, אבל דינין - אימא איש דבר משא ומתן אין, אשה לא; ואי אשמועינן הא - משום דחיותה היא, אבל כופר - אימא עמוד ב איש דבר מצות אין, אשה לא; ואי אשמעינן הא - משום דאיכא איבוד נשמה חס רחמנא עלה, אבל הנך תרתי - אימא לא, צריכא: חוץ מבל תקיף ובל תשחית כו': בשלמא בל תטמא למתים, דכתיב (ויקרא כא א) 'אמור אל הכהנים בני אהרן' - בני אהרן ולא בנות אהרן, אלא בל תקיף ובל תשחית מנלן? דכתיב (ויקרא יט כז) 'לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך' - כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, והני נשי הואיל ולא איתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. ומנלן דלא איתנהו בהשחתה? איבעית אימא סברא - דהא לא אית להו זקן, ואיבעית אימא קרא - דאמר קרא 'לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך', מדשני קרא בדיבוריה, דא"כ ניכתוב רחמנא 'פאת זקנכם', מאי 'זקנך'? זקנך ולא זקן אשתך. ולא? והתניא 'זקן אשה והסריס שהעלו שער הרי הן כזקן לכל דבריהם', מאי לאו להשחתה? אמר אביי, להשחתה לא מצית אמרת - דיליף 'פאת' 'פאת' מבני אהרן, מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות, ואי סבירא לן דכי כתב 'בני אהרן' אכוליה ענינא כתיב - נישתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו, ואנא אמינא - ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן, ישראל לא כ"ש? אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסק הענין. השתא נמי נימא הפסיק הענין, ואי משום ג"ש מיבעי ליה לכדתניא '(ויקרא כא ה) 'לא יגלחו' - יכול גילחו במספריים יהיה חייב? ת"ל (ויקרא יט כז) 'לא תשחית', יכול לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? ת"ל 'לא יגלחו', הא כיצד? גילוח שיש בה השחתה, הוי אומר זה תער'? א"כ ניכתוב קרא 'את שבזקנך', מאי 'פאת זקנך'? ש"מ תרתי. ואלא הא דתניא 'זקן האשה והסריס שהעלו שער הרי הן כזקן לכל דבריהם', למאי הלכתא? אמר מר זוטרא, לטומאת נגעים. טומאת נגעים בהדיא כתיבא (ויקרא יג כט) 'ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן'? אלא אמר מר זוטרא, לטהרת נגעים. טהרת נגעים נמי פשיטא - כיון דבת טומאה היא בת טהרה היא! איצטריך, סד"א לצדדים כתיב 'איש או אשה כי יהיה בו נגע בראש', 'או בזקן' הדר אתאן לאיש, קמ"ל. איסי תני אף בל יקרחו נשים פטורות. מ"ט דאיסי? דדריש הכי (דברים יד א) 'בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' - בנים ולא בנות לקרחה; אתה אומר לקרחה, או אינו אלא לגדידה? כשהוא אומר 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' - הרי גדידה אמור, הא מה אני מקיים 'בנים' ולא בנות? לקרחה; ומה ראית לרבות את הגדידה ולהוציא את הקרחה? מרבה אני את הגדידה שישנה במקום השער ושלא במקום שער, ומוציא אני את הקרחה שאינה אלא במקום שער. ואימא 'בנים' ולא בנות בין לקרחה בין לגדידה, וכי כתב 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' - בשריטה הוא דכתיב? קסבר איסי שריטה וגדידה