יום חמישי ה' סיון דיני ערב חג שבועות לע"נ יעקב בן להומה ז"ל למשפ' עטיה

הלכות ערב חג השבועות א. שניים מקרא: השנה שיום טוב חל ביום שישי הנכון להקדים קריאת פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום לערב יום טוב שזה יום חמישי. (ובזה יצא יד"ח כל הדיעות ועי' בתשובה שבסוף הספר, וכן כתב הגאון רבי משה לוי זצוק"ל באור תורה אייר תשס"ו ע"ח, ואמר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א שכך היה מורה רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל) ויש נוהגים לקרוא הפרשה שמו"ת ביום השבת לפני סעודת שחרית של שבת. (רבי אליהו מאני זצוק"ל בספר מעשה אליהו ח"א סי' נ"ו ומכתב מאליהו סי' ס"ז וע"ע בשו"ת וישב הים ח"א ס"ו) ומי שזמנו דחוק ולא יכול לקרוא בערב יום טוב או ביום שבת יכול לקרותה בליל שבת. (עיין שו"ת יבי"א ח"ו סי' ל' אות ה', ובשו"ת וישב הים כתב שזה לכתחילה בליל שבת, ואינו מוסכם לפי הסוד עיין יבי"א) ויש נוהגים לקרותה ביו"ט עצמו, וכן נהג מו"ר הגרי"מ אברג'ל זיע"א. (שו"ת יצחק ירנן וע"ע בתשובה בסוף הספר) ב. הקזת דם: גזרו חז"ל (שבת קכ"ט:) שאין להקיז דם בערב חג שבועות ובכלל זה שלא לבצע תרומת דם או בדיקת דם בכמות גדולה כשאין דחיפות או פיקוח נפש, כמו כן יש לדחות ניתוח שאינו דחוף אם אינו כרוך בסבל מיותר. (והטעם שגזרו בזה משום שבזמן מתן תורה יצא שד ששמו טבוח ואילו לא היו מקבלים ישראל את התורה ח"ו היה טובח לבשרם ודמם, וגזרו חז"ל בכל ערב יו"ט שלא להקיז דם משום ערב חג השבועות, כ"כ הרמ"א סי' תס"ח ס"י, שו"ת צי"א חי"ב סי' מ"ו) ג. עירובי תבשילין: הרוצה לבשל מיו"ט לשבת צריך לעשות עירובי תבשילין. (עיין במשכ"ת אתמול בהרחבה בדינים אלו) ד. שעון שבת: יש לחבר מערב שבת שעון שבת בתקע לצורך המזגן והחשמל וכן לחבר את החגז מערב שבת כי אסור להכניס אותם לתקע בשבת או ביום טוב אבל לכווין אותם לא חייב מערב שבת ויכול לסדר ביום טוב למהר או להקדים שהרי הותר ביום טוב גרם כבוי והדלקה. (חזו"ע יו"ט עמ' נ"ז) ה. שינה בערב החג: כתב הגר"ח פלאג'י זיע"א: שיש מצוה על הגברים לישון בערב חג שבועות בצהרים כדי שיהיה להם כח להיות ערים כל הלילה לומר את סדר התיקון. (וכ"כ בהנהגות הצדיקים במנהגי מהר"א גלאנטי) מותר לאדם לומר שהולך לישון כדי שיהיה לו כח להיות ער בליל שבועות כיון שזה דבר מצוה. (אורל"צ ח"ג עמ' קצ"ה, חזו"ע שבת ח"ו עמ' נ"ז) ו. קידוש בצאה"כ: לכתחילה צריך לקדש בליל חג השבועות אחר צאת הכוכבים על מנת שיהיו שבע שבתות תמימות, ובדיעבד אין זה מעכב. (כה"ח סי' תצ"ד סק"ב) ז. מאכלי חלב: מצוה לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, והנוהגים לאכול בלילה מאכלי חלב יש להורות להם שעדיף שיאכלו סעודה בשרית ולמחרת בבוקר יאכלו מאכלי חלב אחרי התפילה וילכו לישון ואחר כך יאכלו סעודת החג בבשר ויין משום שהפוסקים כתבו שגם בלילה יש מצוה של שמחת החג וצריך לאכול בשר דוקא ועוד שאם יאכל מאכלי חלב יביא עליו תרדמה ולא יוכל לעסוק בתורה כראוי. (מג"א סי' תקמ"ו סק"ד שגם בלילה מצוה לאכול בשר, נטעי גבריאל שבועות עמ' ק"א) ח. בגדי יו"ט: ילבש בגדים יפים ונאים לכבוד החג ויהיו טובים יותר מבגדי שבת. (שו"ע סי' תקכ"ט ס"א) ט. לימוד בערב החג. טוב לקרוא קודם שעת מנחה גדולה (של ערב חג) את סדר הקרבנות שבפרשת פנחס החל מקרבן התמיד (עליית חמישי) ועד לסוף הפרשה אשר בקריאתם ישנה סגולה להנצל לכל איש ישראל שיש לו איזו תביעה או עלילה לצרה ומצוקה ואף בכל ימות השנה. (מועד לכל חי סי' ח' אות ח') י. מקוה: מצוה לטבול ולטהר עצמו במקוה בערב חג השבועות כמו שאמרו רבותינו חייב אדם לטהר עצמו ברגל. (כה"ח סי' תס"ח ס"ק ק"א, חזו"ע יו"ט עמ' ק"ב) דיני ליל חג השבועות י"א. קריאת התיקון קודם חצות: טוב שהציבור יתחילו את התיקון מוקדם כדי שיגמרו את התנ"ך קודם חצות ואז יקראו קריאת שמע שעל המיטה ואחרי חצות ילמדו תורה שבעל פה שכך צריך להיות על פי סודם של דברים. (תלמידו של מהרח"ו ר' חיים הכהן טור ברקת עמ' ע"ג ע"ד) שעד חצות זה לתקן החתן לקרות מקרא, ומחצות לתקן את המטרוניתא זה תורה שבעל פה ע"ש. (וכ"כ המקדש מלך פרשת אמור, ועיין בשפת הים ס"ה דף פ"ד) י"ב. מובא בשם האריז"ל (ספר שעה"כ דף פ"ט ע"א) על פי הזוהר הקדוש (בראשית דף ח' ופרשת אמור דף צ"ח ע"א) שמעלת הלימוד בליל שבועות גדולה עד למאוד וכל מי שלא ישן בלילה הזה אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שלא ימות באותה שנה ואף לא יארע לו שום נזק באותה שנה. (והיינו עד חג השבועות הבא, כ"כ שמן ששון על שעה"כ) י"ג. טוב שלא ירבה באכילה בסעודת הלילה ויאכל מאכל קל לעיכול בכדי שלא יבוא לידי שינה בלילה והפרעה בסדר הלימוד. (החיד"א בעבודת הקדש כף אחת פ' כ"ב אות ב', ילקו"י שבועות עמ' תרט"ז) י"ד. לפני חצות הלילה על רב בית הכנסת או הגבאי לעורר את הקהל לקרוא קריאת שמע שעל המיטה ובפרט לאלה שהתפללו ערבית מבעוד יום או בשקיעה. (חזו"ע יו"ט עמ' שי"א) ט"ו. מי שתיקן להיות ערים בלילה הזה הוא רשב"י כמובא בזוהר הקדוש וגם תיקן מה צריך ללמוד, ולכן לא יפה עושים אלה שלומדים דברים אחרים, שצריך לעשות את כל מה שאומר רשב"י ע"ה. (החיד"א לב דוד פל"א, רבי יעקב יוסף זצ"ל בשיעורו)