הרב יצחק מאזוז - דיני עבד בשבת ובימות החול // סימן דש ס"א

ג' דרגות בסוגי העבדים לענין חיובם במצוות: א. עבד שמל וטבל לשם עבדות, וקיבל עליו כל מצות עבדים, דהיינו כל מה שאשה חייבת. וא"כ גם מצות שבת בכלל, ואסור לעשות מלאכה בשבת. ועליו נאמר בפסוק "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך", להורות ששביתת העבד מוטל גם על רבו, שהוא מצווה עליו למנעו מעשות מלאכה, אפילו לצורך עצמו של העבד. ב. עבד הקנוי לישראל קנין הגוף, אבל לא מל וטבל, רק קיבל עליו ז' מצות בני נח, ודרשו חז"ל שעליו נאמר הפסוק "וינפש בן אמתך והגר", שצריך רבו למנעו מלעשות מלאכה עבורו בשבת. וה"ה שאסור מן התורה לכל ישראל לצוות לו לעשות מלאכה עבורם בשבת. וכמו שכתוב "וינפש בן אמתך והגר". שכיון שכבר קבל עליו שבע מצות, לכל הדעות הוי דינו כגר תושב, שאסרה התורה לישראל לעשות מלאכה על ידו. ואפילו לא צוהו רבו בהדיא על המלאכה ג"כ אסור, שמסתמא על דעת רבו הוא עושה והזהירה התורה ע"ז למנעו וכדכתיב "וינפש בן אמתך והגר". מלאכה דרבנן – משנ"ב כתב שאסור ג"כ לעשות בשביל רבו. ושיש מקילין בזה אם לא הזהירו רבו בהדיא ע"ז, כיון שהוא רק מלאכה דרבנן. אבל לעצמו מותר עבד כזה לעשות מלאכה בשבת, כגון תפירת בגדיו ותיקון נעליו וכדומה. או שמשתכר בעבודה אצל אנשים אחרים, על מנת להרויח כסף למזונות בנוסף לאוכל שאדונו מביא עבורו. כיון ששבת אינה נכללת תוך ז' מצות בני נח, ודינו כגר תושב דאינו מוזהר על השבת. [גר תושב - כל שקבל עליו לקיים שבע מצות בני נח, ושלא לעבוד ע"ז אפילו בשיתוף]. ג. ועבד הקנוי לישראל קנין גוף, ולא מל ולא טבל, וגם לא קיבל עליו אפילו שבע מצות בני נח, בזה נחלקו הפוסקים אם האדון מצווה על שביתתו: א) ש"ע החמיר, שדינו שוה לעבד שקיבל עליו שבע מצות. ולפ"ז צרכי חולה שאין בו סכנה דקי"ל אומר לכותי ועושה, וכן מת ביו"ט ראשון דקי"ל יתעסקו בו עממין, אסור לומר לעבד של יהודי. כיון דמלאכת העבד אסורה מן התורה, לא הותרה בדבר שאין בו פקוח נפש. ב) ויש חולקים ומתירים, שכל שלא קבל עליו ז' מצות בני נח דינו כגוי גמור, ואין רבו מוזהר עליו. וה"ה ג"כ אם לא קבל עליו שום מצוה, אעפ"כ כיון שהוא עבד ישראל הקנוי לו קנין הגוף, ס"ל לדעה זו שדינו שוה לקבל עליו שבע מצות, ואסור לעשות מלאכה בשביל שום יהודי. לצורך חולה שאין בו סכנה – לרבו אסור, כדכתיב "וינפש בן אמתך", אך עבור שאר היהודים מותר שיעשה מלאכה לצורך חולה. ולכל הדעות, אם היה עושה מלאכת רבו שלא מדעתו, וניכר שאינו עושה לדעתו, מותר וא"צ להפרישו. אפילו קבל עליו שבע מצות. ולישראל אחר שאינו רבו, אפי' עושה לדעת ישראל מותר, כל שאין שם אמירת ישראל. שדוקא גבי רבו, אמרינן מסתמא כל מה שהוא עושה, על דעת רבו עושה. משא"כ בזה אף שהוא עושה לדעת ישראל, כל שלא צוהו ומתחיל העבד או הגר תושב לעשות מאליו, אמרינן שהעיקר שעושה על דעת עצמו להרויח לבסוף ממלאכתו, ואינו אסור אא"כ מצוהו לעשות. ולפעמים צריך למחות מדרבנן (עיין סימן רנ"ב סוף ס"ב). ומ"מ אסור מדרבנן ליהנות מהמלאכה בשבת, ככל גוי שעושה מלאכה בשבת עבור היהודי, שאסור ליהנות בשבת. ג) יש מקילים שאפילו עושה מלאכת רבו לדעתו, מותר, שלא הזהירה התורה על עבד של ישראל לענין שבת רק כשיש עליו עכ"פ קצת מצות, דהיינו שבע מצות בני נח. ולפ"ז צרכי חולה שאין בו סכנה, וכן צרכי מת ביו"ט ראשון, מותר לומר להם לעשותו. גם עבד שקיבל על עצמו מצוות עבד - מותר להשכירו לגוי בימי החול, אם מתנה עמו שלא יעשה בו מלאכה בשבת. ולא דמי לבהמתו שמבואר לעיל בסימן רמ"ו ס"ג דאסור להשכירה לא"י בכי האי גוונא דאין הא"י נאמן על כך דהכא הא"י לא יעשה מלאכה בע"כ של עבד ויש לעבד נאמנות ע"ז. אסור לומר למומר וקראים לעשות לו מלאכה בשבת ויו"ט, שעובר משום לפני עור [פמ"ג]. אם מותר לעבד לצאת בחותם וסימן שהוא עבד רמ"א: וכל עבד שמצווה על שביתתו, אסור לצאת בחותם שעשה לו רבו להראות בו שהוא עבדו. רק בשני תנאים: חותם מטיט, ותלוי בצוארו, מותר לצאת לרשות הרבים. שאין לחוש שמא יסירנה בידו ויביאנה ארבע אמות ברשות הרבים, כיון שיש עליו אימת רבו, שיאמר שהסירה כדי להראות שהוא בן חורין. וגם אין לחוש שמא יפסק וישבר החותם מאליו ברשות הרבים ויבוא להביאנו לביתו, כי אין טעם להביאו לביתו, שהרי חותם שבור של טיט אין ראוי לכלום. ואם כדי להראות לרבו שהוא כפוף לו ואוחז בידו החותם של עבדות, זה אינו סימן כלל על עבדות כ"א כשתלוי בצוארו או בכסותו. אבל אם היה החותם תלוי בבגדו, אסור לצאת בו לרשות הרבים. שיש לחוש שייפסק החותם מאליו ומירתת מרבו שיאמר שהסירו כדי להראות לכל שהוא בן חורין, ויקפל טליתו כדי שלא יתראה מקום החותם, וישאנו על כתפו, ודמי הטלית על כתפו כמשאוי. וכן אם היה החותם של מתכות, שהוא חשוב, אסור לצאת בו לרשות הרבים. שכיון שהוא חשוב ומקפיד עליו רבו שלא יאבד, אנו חוששים שמא ייפסק ויבוא להביאנו ארבע אמות ברשות הרבים. ואפילו כשהוא תלוי על צוארו אסור, שכיון שהוא עשה לעצמו אינו מירתת מרבו כשיסירנו, וחיישינן דילמא שקיל ליה בידיה ויביאנו ד"א בר"ה. --------------------- 👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉 ​✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159 בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס. כתובת האתר: https://www.ykr.org.il #הרב_מאזוז #כסא_רחמים