מסכת יבמות דף קיט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228832 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228711 יבמות דף קיט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א פרק שש עשרה האשה בתרא האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך - לא תנשא ולא תתייבם, עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. היתה לה חמות - אינה חוששת, יצתה מליאה – חוששת. רבי יהושע אומר, אינה חוששת: גמ'. מאי 'היא צרתה'? הא קמ"ל, להא צרה הוא דחיישינן, אבל לצרה אחריתי לא חיישינן: לא תנשא ולא תתייבם וכו': בשלמא יבומי לא, דדלמא מיעברא וקפגעה באשת אח דאורייתא; אלא לא תנשא אמאי? הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים מתעברות ויולדות! לימא ר"מ היא דחייש למיעוטא? אפילו תימא רבנן, כי אזלי רבנן בתר רובא - רובא דאיתיה קמן, כגון תשע חנויות וסנהדרי, אבל רובא דליתיה קמן - לא אזלי רבנן בתר רובא. והרי קטן וקטנה דרובא דליתא קמן היא ואזלי רבנן בתר רובא, דתניא, 'קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין דברי ר' מאיר, אמרו לו לר' מאיר, יפה אמרת שאין חולצין, 'איש' כתיב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש, אלא מה טעם אין מייבמין? אמר להם, קטן שמא ימצא סריס, קטנה שמא תמצא אילונית, ונמצאו פוגעים בערוה', ורבנן סברי זיל בתר רובא דקטנים ורוב קטנים לאו סריסי נינהו, זיל בתר רוב קטנות ורוב קטנות לאו אילונית נינהו? אלא מחוורתא מתניתין רבי מאיר היא. במאי אוקימתא? כר' מאיר, אימא סיפא, 'היתה לה חמות אינה חוששת', אמאי? הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים מתעברות ויולדות! מיעוט מפילות, וכל היולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות, סמוך מיעוטא דמפילות למחצה נקבות, והוו ליה זכרים מיעוטא. וליחוש? דלמא כיון דאיחזקה לשוק לא חייש. רישא דאיחזק לייבום תייבם? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, רישא דאיסור כרת - חששו, סיפא דאיסור לאו - לא חששו. אמר רבא, מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא, מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו? אלא אמר רבא, דף קיט ב רישא חזקה לייבום ורובא לשוק, וחזקה לא עדיף כי רובא, ואייתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה, והוה ליה פלגא ופלגא - לא תנשא ולא תתייבם. סיפא חזקה לשוק ורובא לשוק, והוי ליה זכרים מיעוטא דמיעוטא, ומיעוטא דמיעוטא לא חייש רבי מאיר: לא תנשא ולא תתייבם וכו': ולעולם? אמר זעירי, לעצמה - שלשה חדשים, לחברתה – תשעה, וחולצת ממה נפשך. רבי חנינא אמר, לעצמה – שלשה, לחברתה – לעולם. ותחלוץ ממה נפשך? אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין אמרי תרוייהו, גזירה שמא יהא ולד בן קיימא, ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה. וליצרכה? דלמא איכא דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה, ואמרי קשרו חלוצה לכהן. תנן, 'ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך בעלי – נאמנת, מת בעלי ואחר כך בני - אינה נאמנת, וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת'. וליחוש דלמא אתו עדים ואמרי כדקאמרה, ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה? אמר רב פפא, בגרושה. רב חייא בריה דרב הונא אמר, באמרה אני והוא נחבאנו במערה: מתני'. שתי יבמות, זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי - זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו. לזו עדים ולזו אין עדים - את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת. לזו בנים ולזו אין בנים - את שיש לה בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה. נתייבמו ומתו היבמין - אסורות להנשא. ר' אלעזר אומר, הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם: גמ'. תנא, 'לזו עדים ובנים ולזו לא עדים ולא בנים - שתיהן מותרות, נתייבמו ומתו היבמין - אסורין להנשא, רבי אלעזר אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם'. בעי רבא, מאי טעמא דרבי אלעזר? משום דקסבר צרה מעידה לחברתה, או דלמא משום דהיא לא מקלקלא נפשה? למאי נפקא מינה?