הגר''ש רוזנברג בכינוס דרך אמונה: דבר חשוב צריך לחזק את זה.
דרג סרטון זה
התחבר כדי לדרג
תיאור
עם כניסת רבני מכון דרך אמונה המפיצים תורת רשכבה"ג רבינו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בקול ובכתב, הופתעו מהקבלת פנים החמה, הגאב"ד הטריח את עצמו בכניסת הרבנים לקבל פני כל הרבנים, ורק אחר שנכנסו כל הרבנים אף הצעירים ממנו עשרות רבות בשנים התיישב בחדרו ליד השולחן בו עולים מידי יום שאלות מורכבות, מתוכם רבים הנוגעים לדיני נפשות ממש הבאים מכל רחבי ארץ הקודש והעולם. והאזין לדברי הרבנים לתת להם את הכח בהמשך זיכוי הרבים. הגר"מ חליוה: באנו כאן מטעם קו דרך אמונה שב"ה עכשיו מלאו לו שש שנים ובו נושאים ונותנים בדעתו של רבי חיים בהלכה בש"ס בכל הדברים, כל שבוע יוצא הגליון הזה תמידים כסדרם, יש הרבה תשובות והנהגות, כל שבוע מובאים דברים מרבי חיים בגליון. הגאב"ד עיין בקורת רוח מרובה בגליון בדרכו אמונה. הגר"מ חליוה: הדבר השני זה הקו עצמו, יש בו כל שבוע שיעורים בהלכה ובכל הדברים שיש מתורתו ומשנתו של רבי חיים, גם בדברים כמו ארחות יושר, השם ארחותיו, ועל קונטרס קרני חגבים [הנמסר מידי שבוע ע"י הגאון רבי אברהם חיים שציגל שליט"א מח"ס דולה ומשקה ומרבני המכון]. הגאב"ד הגיב בפשטות: תורה של רבי חיים זה כל התורה כולה. הגר"מ חליוה: יותר מזה יש את שלוחת התשובות, שם ענו הרבנים המשיבים עד היום קרוב לארבעים אלף תשובות בליעה"ר, וגם בזמן רבי חיים זכינו להגיד לו על כל הרעיון הזה, לכל השואלים משיבים מהתורה של רבי חיים מהספרים וגם מדבריו בע"פ, הרבה הרבה אנשים מתקשרים כל הזמן והיינו רוצים לשמוע דברי חיזוק מהרב, לרגל ההתכנסות של שש שנים להקמת הקו. הגאב"ד: על תורתו של רבי חיים אין מה לדבר, עכ"פ וודאי שלא אחד כמוני, אני חושב שזה תופעה מופלאה שעשרות שנים, אולי יותר מעשרות שנים, לא ראו כמוה, ולא מדבר רק על הבקיאות אני גם מדבר על העיון, על האפשרות לענות תשובה במקום לכל דבר זה משהו ממש נפלא ביותר, וכמובן אם רוצים ללכת בדרכו את התשובות שלו להביא אותם לציבור זה דבר חשוב, ב"ה בחייו היה לו הרבה תלמידים ותלמידי תלמידים ואחר מותו שפתותיו דובבות בקבר שאומרים דבר שמועה משמו, דבר חשוב רק צריכים לחזק את זה, באמת תזכו להגדיל תורה ולהאדירה. לאחמ"כ ביקשו מהגאב"ד שליט"א לקבל הדרכה מעשית להבאת תשובות רבינו בקו. הגר"מ חליוה: תשובות שרבי חיים משיב "לא יודע" האם אפשר להביא את זה. הגאב"ד: אמר לי פעם אדם חשוב שיש שני לא יודע, יש לא יודע שלא מכיר את הענין בכלל, ויש לא יודע שמכיר את שני הצדדים, ולא יודע מה להחליט, מסתמא הלא יודע של רבי חיים זה מהסוג השני לא מהסוג הראשון, אז ממילא זה גם תשובה. והורה הגאב"ד להביא ככה לשואלים שרבי חיים מסתפק בזה. הגרי"י ינאי: תמיד הוא היה מאד מזהיר אותנו שלכתוב שלא לסמוך למעשה, אז בתשובות בע"פ מסתמא זה משהו אחר. הגאב"ד הסתפק בדבר. הגרי"י ינאי: מה הסיבה שתמיד הוא אמר את זה. הגאב"ד: הוא לא רצה לקבל על עצמו. הגרי"י ינאי: ודאי זה ענווה, אבל לא ראינו אצל גדולי ישראל אחרים. הגאב"ד: זה בירושה מהאבא, הסטייפלער מאד מאד היה נזהר לא לפסוק. הגרי"י ינאי: אבל הוא פסק, רבי חיים היה פוסק ממש, אני פעם הגעתי איתו לאיזה ארגון של חולים, היה שם שאלות ממש של פיקוח נפש, שם הוא לא אמר לא לסמוך עליו למעשה, אמר ממש הלכה למעשה. הגאב"ד: על מה שכתוב, קודם כל אפשר להבין את זה לא נכון, זה שונה מאשר תשובה שבעל פה, וחוץ מזה זה דבר שלדורי דורות ולכל הציבור זה יותר אחריות מאשר תשובה פרטית לשואל. הגר"מ חליוה: מה עושים שיש סתירה בין שתי תשובות. הגאב"ד: יש צד לכאן וצד לכאן. הגר"מ חליוה: לפעמים יש שני תשובות של עשרים שנה הפרש, אפשר לומר שהאחרון זה העיקר. הגאב"ד: הגמ' אומרת רבי בילדותו רבי בזקנותו. הגר"מ חליוה: אז להגיד רק את האחרון, או להגיד שפעם היה תשובה אחרת. הגאב"ד: שיגיד שהיה פעם תשובה כזו, וכנראה זה המסקנא שלו, יש חתם סופר שכתב איזה תשובה שחזר בו ממשהו, אז אעפ"כ לדינא הוא אמר שמצרף גם מה שאמר פעם, אמאליקע חתם סופר איז אויכט חת"ם סופר [החת"ם סופר של פעם זה גם חתם סופר]. העלו הרבנים את דרך רבותינו הגדולים מרנא הדרך אמונה זצוק"ל ומרנא החוט שני זצוק"ל בדרכי הפסיקה לאורו של החזון איש. הגאב"ד ציין בתוך הדברים: שהיה דברים שרבי ניסים אחז שהחזון איש החמיר לעצמו ולא לאחרים, לא פסק, מה שכתוב בספר, כתוב בספר, רק מה שראו ושאלו בע"פ היה דברים שלא לכלל הציבור רק לעצמו, היה הרבה דברים שאחז שלא בתור הכרעה מוחלטת. לדוגמא למשל, זה אפילו כתוב בספר, שמדייק בגמרא ברכה אחרונה על מים זה רק רשות, דמדכירנא אכולהו, משמע שעל מים זה לא חובה, יש כאלה שמבינים שהחזון איש אמר שזה רשות אם רוצים מברכים אם לא רוצים לא מברכים, רבי ניסים אמר לא לזה הוא התכוון אלא מכיוון שנראה בגמרא שמעיקר הדין לא כזה חובה, אז מספק של כדי אכילת פרס, אז... משמע ממנו שהוא אחז שאם זה היה משהו אחר, למשל מיץ ענבים כן לצרף לכדי אכילת פרס, אבל במים .. הגרמ"י שניידר: לי ככה רבי חיים אמר בכולל, [גם לאחר שנתפרסם בכל רחבי תבל, המשיך רבינו לשקוד על תלמודו בעמל ויגיעה עד לפני כעשרים שנה, בכולל חזו"א] את הנוסח הזה שבנוגע למים רק כדי רביעית, אך בשאר משקאות לא. הגר"א גרנדש: רבי חיים סיפר שכשהחזו"א כתב בספרו לומר ויכולו ביחיד, רבי חיים שאל את החזו"א איך לעשות למעשה, ואמר לו לומר כמו כולם בשנים, ושאלתיו א"כ למה מקפידים לומר ביחיד, ורבי חיים אמר לי 'אמר זה לי ולא לאחרים'. הגאב"ד נהנה מהדברים, ודן בזה עוד עם הרבנים. הרבנים העלו בפלפול הלכה ודיבוק חברים נידונים נרחבים מתורת רבינו לאור החזון איש. הגר"א גרנדש הציג את ספרו החדש תשובות הגר"ח חלק ג', הגאב"ד עיין בו בהנאה והודה על הספר. הגר"מ חליוה: כולם רוצים ברכה שבעז"ה נזכה להמשיך במפעלות הגדולים. הגאב"ד: שתזכו בעז"ה להמשיך במפעלות הגדולים, ושלא תצא תקלה תחת ידיכם.