מסכת נדרים דף עז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 77]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240225 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240314 נדרים דף עז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תנן התם, 'מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת'. איבעיא להו, מפירין נדרים בשבת לצורך השבת, או דלמא אפי' שלא לצורך? ת"ש, דתני רב זוטי דבי רב פפי, 'אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת'. אמר רב אשי, הא לא תנן הכי, 'נדרה עם חשיכה - מפר לה עד שלא תחשך', ואי אמרת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא, מאי איריא חשכה? אפי' בתוך היום אינו יכול להפר דשלא לצורך! תנאי היא, 'הפרת נדרים כל היום, רבי יוסי ברבי יהודה ור"א בר' שמעון אמרו מעת לעת'; למ"ד כל היום אין טפי לא - אפילו שלא לצורך השבת מפר, למאן דאמר מעת לעת - לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא. 'ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת'. איבעיא להו, כשלא היה להם פנאי או דלמא כשהיה להם פנאי? ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דרב זעירא אפילו בנדרים שהיה להם פנאי מבעוד יום. סבר רב יוסף למימר, נשאלין נדרי' בשבת - ביחיד מומחה אין, בשלשה הדיוטות לא, משום דמתחזי כדינא. א"ל אביי, כיון דסבירא לן אפי' מעומד אפי' בקרובים ואפי' בלילה - לא מיתחזי כדינא. אמר ר' אבא, אמר רב הונא, אמר רב, הלכה מפירין נדרים בלילה. והא מתניתין היא – 'נדרה בלילי שבת'? אלא אימא 'הלכה נשאלין בלילה. א"ל ר' אבא לרב הונא, אמר רב הכי? א"ל, אישתיק. אמר ליה, אישתיק קא אמרת או שתי קאמרת? אמר רב איקא בר אבין, איזדקיק ליה רב לרבה עמוד ב בקיטונא דבי רב עומד יחידי ובלילה. אמר רבה, אמר רב נחמן, הלכה נשאלין נדרים עומד יחידי ובלילה ובשבת ובקרובים, ואפי' היה להן פנאי מבעוד יום. עומד? והתניא 'ירד ר"ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו'? רבן גמליאל סבר פותחין בחרטה, מיעקר נדר' בעינן ובעי עיוני, אהכי ישב, ורב נחמן סבר אין פותחין בחרטה ואפילו מעומד. א"ל רבא לרב נחמן, חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר, איזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה, ואמרו ליה, זיל ובעי רחמי על נפשך דחטאת, דתני רב דימי אחוה דרב ספרא, כל הנודר - אע"פ שהוא מקיימו נקרא חוטא. אמר רב זביד, מאי קרא (דברים כג כג) 'וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא' - הא לא חדלת איכא חטא. תניא, 'האומר לאשתו כל נדרים שתדורי, אי אפשי שתדורי, אין זה נדר - לא אמר כלום; יפה עשית, ואין כמותך, ואם לא נדרת מדירך אני - דבריו קיימין': לא יאמר אדם לאשתו בשבת 'מופר ליכי' 'בטיל ליכי' כדרך שאומר לה בחול, אלא אומר לה 'טלי ואכלי טלי ושתי' והנדר בטל מאליו. א"ר יוחנן, וצריך שיבטל בלבו. תניא, 'בש"א בשבת מבטל בלבו בחול מוציא בשפתיו, ובה"א אחד זה ואחד זה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו'. א"ר יוחנן, חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם - לא אמר כלום, דתני' '(במדבר ל ב) 'זה הדבר' - החכם מתיר ואין בעל מתיר; שיכול ומה חכם שאין מפר – מתיר, בעל שמפר - אינו דין שמתיר?ת"ל