מסכת כתובות דף מד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 44]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232918 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233029 כתובות דף מד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א הכא נמי היינו טעמא דלא גביא, מדלא כתב לה 'אוסיפית לך מאה אמאתים' - אחולי אחילתיה לשעבודא קמא. אמר מר, אי בעיא בהאי גביא אי בעיא בהאי גביא. לימא פליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן, שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון? לאו מי איתמר עלה אמר רב פפא ומודה ר"נ דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה, הכא נמי הא אוסיף לה מידי. גופא, אמר רב נחמן, שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון. אמר רב פפא, ומודה רב נחמן דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה. פשיטא, ראשון במכר ושני במתנה - ליפות כחו הוא דכתב ליה, משום דינא דבר מצרא, וכל שכן ראשון במתנה ושני במכר, דאמרינן משום דינא דבעל חוב הוא דכתב כן. אלא אי שניהם במכר שניהם במתנה, ביטל שני את הראשון. מאי טעמא? רפרם אמר, אימר אודויי אודי ליה. רב אחא אמר, אימר אחולי אחליה לשיעבודיה. מאי בינייהו? איכא בינייהו אורועי סהדי ולשלומי פירי ולטסקא. מאי הוי עלה דכתובה? ת"ש, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום ר"א בר"ש, מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנישואין, וחכ"א אחד זה ואחד זה מן הנישואין. והלכתא אחד זה ואחד זה מן הנישואין: מתני'. הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה - הרי זו בחנק, אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע. היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה - הרי זו בסקילה, ואין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע. היתה הורתה ולידתה בקדושה - הרי היא כבת ישראל לכל דבריה. יש לה אב ואין לה פתח בית האב, יש לה פתח בית האב ואין לה אב - הרי זו בסקילה; לא נאמר (דברים כב כא) 'פתח בית אב' אלא למצוה: עמוד ב גמ'. מנא הני מילי? אמר ר"ל, דאמר קרא (דברים כב כא) 'ומתה' - לרבות הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה. אי הכי מילקא נמי נילקי ומאה סלע נמי לשלם? אמר קרא 'ומתה' - למיתה נתרבתה ולא לקנס. ואימא לרבות הורתה ולידתה בקדושה? ההיא ישראלית מעלייתא היא. ואימא לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה? א"כ 'בישראל' מאי אהני ליה. אמר ר' יוסי בר חנינא, המוציא שם רע על היתומה – פטור, שנאמר (דברים כב יט) 'ונתנו לאבי הנערה' - פרט לזו שאין לה אב. מתיב ר' יוסי בר אבין, ואיתימא ר' יוסי בר זבידא, (שמות כב טז) ''ואם מאן ימאן אביה' - לרבות יתומה לקנס דברי ר' יוסי הגלילי'? הוא מותיב לה והוא מפרק לה, בבא עליה ואח"כ נתיתמה. רבא אמר, חייב. ממאי? מדתני אמי ''בתולת ישראל' - ולא בתולת גרים'; אי אמרת בשלמא כי האי גוונא בישראל מיחייב, היינו דאיצטריך קרא למעוטי גרים, אלא אי אמרת בישראל כה"ג פטור - השתא בישראל פטור, בגרים מיבעיא? אמר ריש לקיש, המוציא שם רע על הקטנה פטור, שנאמר 'ונתנו לאבי הנערה' – 'נערה' מלא דבר הכתוב. מתקיף לה רב אחא בר אבא, טעמא דכתיב בה 'הנערה', הא לאו הכי הוה אמינא אפילו קטנה, הא כתיב (דברים כב כ) 'ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה', וקטנה לאו בת עונשין היא? אלא כאן 'נערה', הא כל מקום שנאמר 'נער' אפילו קטנה במשמע. תני שילא, 'שלש מדות בנערה, באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה -