מסכת גיטין דף יח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 18]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252382 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252470 גיטין דף יח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ואותביה בכיסתיה דאי מפייסה תיפייס מאי? אמר ליה, לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה. אמר ליה רבינא לרב אשי, גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי - מה הועילו חכמים בתקנתם? אמר ליה, הנהו קלא אית להו. איתמר, מאימתי מונין לגט? רב אמר משעת נתינה, ושמואל אמר משעת כתיבה. מתקיף לה רב נתן בר הושעיא לשמואל, יאמרו שתי נשים בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת! אמר ליה אביי, זו זמן גיטה מוכיח עליה, וזו זמן גיטה מוכיח עליה. תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דשמואל. תניא כוותיה דרב – 'השולח גט לאשתו ונשתהה שליח בדרך ג' חדשים - כשהגיע גט לידה צריכה להמתין ג' חדשים, ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה'. תניא כוותיה דשמואל – 'המשליש גט לאשתו ואמר לו אל תתנהו לה אלא לאחר ג' חדשים - משנתנו לה מותרת לינשא מיד, ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה'. רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה, רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי משעת נתינה, והלכתא משעת כתיבה. איתמר, מאימתי כתובה משמטת? רב אמר משתפגום ותזקוף, ושמואל אמר פגמה אע"פ שלא זקפה זקפה אע"פ שלא פגמה. תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דשמואל. תניא כוותיה דרב – 'מאימתי כתובה משמטת? משתפגום ותזקוף; פגמה ולא זקפה זקפה ולא פגמה - אינה משמטת עד שתפגום ותזקוף'. תניא כוותיה דשמואל – 'אונס וקנס ופיתוי וכתובת אשה שזקפן במלוה – משמטין, ואם לאו - אין משמטין; מאימתי נזקפים במלוה? משעת העמדה בדין'. אמר שמואל, כתובה כמעשה ב"ד דמיא, מה מעשה ב"ד נכתבין ביום ונחתמין בלילה - אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה. כתובתיה דרבי חייא בר רב איכתוב ביום ואיחתום בלילה, הוה רב התם ולא אמר להו ולא מידי. לימא כשמואל סבירא ליה? עסוקין באותו ענין הוו, דתניא, 'אמר רבי אלעזר בר רבי צדוק, לא שנו אלא כשאין עסוקין באותו ענין, אבל עסוקין באותו ענין – כשר': ר"ש מכשיר: אמר רבא, מאי טעמא דר"ש? קסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות. אמר ריש לקיש, לא הכשיר ר"ש אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים – לא, עמוד ב חיישינן שמא פייס. ורבי יוחנן אמר, אפי' מכאן ועד עשרה ימים; אם איתא דפייס - קלא אית ליה למילתא! איתמר, אמר לעשרה כתבו גט לאשתי, אמר ר' יוחנן, שנים משום עדים וכולם משום תנאי, וריש לקיש אמר, כולם משום עדים. היכי דמי? אילימא דלא אמר להו 'כולכם', והא תנן 'אמר לעשרה כתבו גט לאשתי - אחד כותב ושנים חותמין'! אלא דאמר להו כולכם. מאי בינייהו? איכא בינייהו דחתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים - מאן דאמר משום תנאי כשר, ומאן דאמר משום עדים פסול. אי נמי, כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול - למאן דאמר משום תנאי כשר, למאן דאמר משום עדים פסול. אי חתום בתחילה קרוב או פסול - אמרי לה כשר ואמרי לה פסול; אמרי לה כשר - תנאי הוא, אמרי לה פסול - אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא. ההוא דאמר להו לעשרה כתבו גט לאשתי, חתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים. אתא לקמיה דרבי יהושע בן לוי, אמר ליה,