מסכת נדרים דף כא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 21]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240169 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240258 נדרים דף כא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א שניהם רוצין בשלשה דינרין: גמ'. ארבעה נדרים התירו חכמים כו'. אמר ליה רבי אבא בר ממל לרבי אמי, אמרת לן משמיה דרבי יהודה נשיאה, מאן תנא 'ארבעה נדרים'? ר' יהודה היא, דאמר משום רבי טרפון 'לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה'. רבא אמר, אפילו תימא רבנן, מי קתני 'שניהן רצו'? 'שניהן רוצין' קתני. אמר ליה רבינא לרב אשי, אמר לו טפי מסלע והלה אמר בציר משקל - נדרא הוי או זרוזין הוי? אמר ליה, תנינא 'היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר לו קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם - מותר ליכנס לביתו ולשתות הימנו צונן, שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה'; ואמאי? והא טיפת צונן קאמר! אלא משתעי איניש הכי, הכא נמי משתעי איניש הכי. אמר ליה, עמוד ב מי דמי? גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה, הכא ספיקא הוא, דלמא פחות מסלע ויותר על שקל קאמר וזירוזין הוי, או דלמא דוקא קאמר ונידרא הוי? תבעי. אמר רב יהודה, אמר רב אסי, ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם. כי אמריתא קמיה דשמואל, אמר, תנא תני 'ארבעה נדרים התירו חכמים', ואת אמרת צריכין שאלה לחכם? רב יוסף מתני לה להא שמעתא בהאי לישנא, אמר רב יהודה, אמר רב אסי, אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו; קסבר אין פותחין בחרטה. ההוא דאתא לקמיה דרב הונא, א"ל, לבך עלך? א"ל, לא, ושרייה. ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא, א"ל, אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה - מי נדרת? א"ל, לא, והתירו. תניא, 'ר' יהודה אומר, אומרים לו לאדם, לב זה עליך? אם אמר לאו, מתירין אותו; ר' ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו, אומרים לו לאדם - אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת? אם אמר לאו, מתירין אותו'. (סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי) ההוא דאתא לקמיה דר' אסי, אמר ליה, כדו תהית? א"ל, לא, ושרייה. ההוא דאתא לקמיה דר' אלעזר, א"ל, בעית נדור? א"ל, אילו לא מרגזין לי - לא בעינן כלום! א"ל, תהא כבעית. ההיא איתתא דאדרתה לברתה, אתאי לקמיה דרבי יוחנן, אמר לה, אילו הוה ידעת דאמרן מגירתיך עלה דברתך -