פרשת כי תצא | מלחמת הגנה מול מלחמת התקפה | שורש הפגם

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ." ידועה שאלת המפרשים מדוע תחילת הפסוק ברבים "אויביך" וסופו ביחד "ונתנו". ועוד מדוע כתוב "על אויביך" ולא עם אויביך או באויביך? וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם - לכאורה כאן המצב מורכב הרבה יותר וצריך ונזכרתם היינו תפילה ואז לכאורה תהיה הישועה בעוד שבפסוק שבפרשת כי תצא העסק הרבה יותר פשוט? בסוף הפסוק נאמר ושבית שביו והשאלה היא אם ה' נתן אותם בידינו מדוע היה מצב של שבויים שצריך לקחתם בחזרה? ישנם שני סוגי מלחמה: מלחמת הגנה ומלחמת התקפה. והוא הדין במלחמת היצר כפרש"י "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" עם איזה גישה עדיף להגיע ליום הדין בראש השנה? הדף שלנו ב - FaceBook: https://www.facebook.com/haderechshelly החשבון שלנו ב - InstaGram: https://www.instagram.com/derech_habaal_shem_tov קישור להיות שותף שלנו: https://nedar.im/WlIE A link to contribute translations to this video click here: