רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בדברי הספד על מרן הגאון רבי יעקב אדלשטין זצוק"ל בנאות יוסף תשעז

*לרגל יארצייט השמיני של מרן הגר"י אדלשטיין זצוק"ל מצו"ב הספד שנשא רבן של ישראל מרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א לזכרו בבית מדרשו נאות יוסף* *ההספד המלא* התאספנו כולנו לעצרת מספד שנקרא לכאן על האי גברא רבא המאור הגדול מורנו הגאון והצדיק ר' יעקב אדלשטיין זכר צדיק לברכה, נעלה מאד היה מורינו ר' יעקב בכל בחינותיו, בהפלגת עשירות תורתו שהקיפה אסמי ואוצרות אסמים ואוצרות תורה ובכל חלקי ענפיה ויושר הגיון לימודו, בבהירות, ובנועם ההבנה, ובדעת פניני חכמה בסתרי תבונותיה, וצדקתו הרבה שהזכירו, צדקותו של צדיקים מדורות קדומים בגודל מרוב חסדיו מפליאי לבבות ובעבודתו התמה בשפיכת לבו לפני קונו יתברך. מי שרק הכיר אותו כעת ורק נפגש עמו באקראי, ראה בו שלימות מופלאה, של אדם נעלה ומרומם, שלימות של קידוש שם שמיים בכל טוהר תהלוכותיו בכל אשר פנה ועשה, תפארת לו לעושיה ותפארת לו מכל אדם, עליו ניתן להאמר במלא המובן של הדברים, שנאמרו בגמרא על לומד תורה שמקדש שם שמיים בכל תהלוכותיו גמרא ביומא דף פ"ו, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. שמעתי פעם יותר מפעם סיפור נעלה מאד, דבר שהשיב רבינו רבן של ישראל החזון איש זצ"ל לאחד מתלמידיו, ידוע ומפורסם הגאון הצדיק רבי משה יהושע לנדא שהתאונן לפניו אשר נאלץ מידי פעם לבטל זמנים מלימודו לשם עשיית חסד עם הבריות, חסד שאי אפשר לעשותו על ידי אחרים וכך היה תשובתו של החזון איש על התאוננות הזאת שהתאונן לפניו, כפי ששמעתי לא אחת מידידו של רבי משה יהושע, הגאון רבי חיים ברים זכרונו לברכה כמה פעמים הוא סיפר לי הספור, ככה אמר לו החזון איש (הוא אמר לו באידיש), תורה אינה חכמה תורה היא נשמה, וכאשר אדם עושה חסד עם זולתו, מתאמץ ומתרומם בזה כמותו, ומשיג יותר ויותר בתורה וברוממות הבנתה. כמה מתאימים הדברים למורינו הגאון רבי יעקב זכרונו לברכה, שכולו היה נשמה, נשמה של תורה של השתקעות בלימודה מכל הבחינות, נשמה שעושה בה חסד ומעשי חסד בכל לב וללא גבול לפרט ולכלל, נשמה של עבודת הבורא, עבודה תמה מטוהר לב, נשמה טהורה וזכה שהכל נאותו לאורו, שהאיר בלבבות לכל מכיריו ומוקיריו. וכאן הנני להזכיר ענין אישי שהוא אישי וגם יש בו באופן כללי, והוא קשור כמדומה לכל שאני יקדים, לכל הדור הצעיר שלמד בישיבה ישיבה הקדושה ישיבת פוניבז' למד בעת שעדיין הסתופף ולמד בה מורינו הגאון רבי יעקב והיינו אנחנו צעירי הצאן שוטחים לפניו מידי פעם את ספקותינו ובעיותינו והוא זכרונו לברכה היה משיב לנו ומאיר עינינו בתשובותיו, שהיו בהירות ומחכימות על מה שהתקשינו ונסתבכנו בלימוד והכל היה בנועם בחן בלבביות כובשת לבבות, וגם אח"כ שנפרדו ארחות חיים לכאן ולכאן, זכיתי לתשובותיו המאירות בכתב, שהיו מלאות מזן אל זן מאוצרות של תורה ששלח לי בתשובה על ספיקות ובעיות שנתעוררו בעת הלימוד ששטחתי לפניו. וכמה היתה רבה התועלת והנועם בתשובותיו המאירות והמחכימות מעושרה של תורה וצפונות חכמת בינתה, גם אח"כ במשך השנים, [נימה אישית, הרגשות רק להביע את זה, את הדברים האישים], זכיתי לדבריו מידי פעם, וגם בע"פ שנזדמן לי להידבר עמו, הנה לאחרונה ממש שלח לי מכתב בדברי תורה שהיו חביבים עליו עד מאד, ועל אף חולשתו הרבה, כמו שהזכרתי מקדימת מכתבו שקשה לסיימו, ממש בתקופה האחרונה, מה נאמר עוד מה נדבר כמה חביבה התורה על לומדיה והוגיה בכל לב ונפש, בכל עת ובכל מצב ללא גבול, ללא סייג וחיץ, יזכנו ה' יתברך בכל זאת. אבידה גדולה רבה, אבידה למשפחה הגדולה והרוממה, אבידה לתלמידיו ולשומעי לקחו, אבידה למי שזכה לחסדיו הנפלאים למאור פניו, לעצת חכמתו, אבידה גדולה לעולם התורה, אבידה גדולה לכל בית ישראל זכותו הגדולה תגן על כולנו, על המשפחה הרוממה והנלווים להם, על כל עולם התורה וכל בית ישראל. ובילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה כל פנים.