מסכת בבא קמא דף סא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 61]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263328 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263211 בבא קמא דף סא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אלא למ"ד טמון באש קמיבעיא ליה - מאי איבעי ליה קראי? אמר לך, טמון וחדא מהנך קמיבעיא ליה. בשלמא למ"ד הני תרתי - היינו דכתיב (שמואל ב כג) 'ולא אבה דוד לשתותם', אמר - כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי, אלא למ"ד טמון באש קא מבעיא ליה - מכדי גמרא הוא דשלחו ליה, מאי 'לא אבה דוד לשתותם'? דלא אמרינהו משמייהו, אמר - כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי, כל המוסר עצמו למות על דברי תורה - אין אומרים דבר הלכה משמו. (שמואל ב כג טז) 'ויסך אותם לה'', בשלמא למ"ד הני תרתי - משום דעבד לשם שמים, אלא למ"ד טמון באש – מאי 'ויסך אותם לה''? דאמרינהו משמא דגמרא: מתני'. עברה גדר שהוא גבוה ד' אמות או דרך הרבים או נהר - פטור: גמ'. והתניא 'עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות – חייב'? אמר רב פפא, תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה - שש אמות פטור, חמש אמות פטור, עד ארבע אמות פטור; תנא ברא מלמטה למעלה קא חשיב - שתי אמות חייב, שלש אמות חייב, עד ארבע אמות חייב. אמר רבא, ד' אמות שאמרו דפטור - אפילו בשדה קוצים. אמר רב פפא, ומשפת קוצים ולמעלה ד' אמות. אמר רב, לא שנו אלא בקולחת, אבל בנכפפת - אפילו עד מאה אמה חייב. ושמואל אמר, מתני' בנכפפת, אבל בקולחת - אפי' כל שהוא פטור. תניא כוותיה דרב, 'בד"א? בקולחת, אבל בנכפפת ועצים מצויין לה - אפילו עד מאה מיל חייב; עברה נהר או שלולית שהם רחבים ח' אמות – פטור': דרך הרבים: מאן תנא? אמר רבא, ר"א היא, דתנן 'רבי אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רה"ר (פטור)': או נהר: רב אמר נהר ממש, ושמואל אמר אריתא דדלאי. מ"ד נהר ממש - אע"ג דליכא מיא, ומ"ד אריתא דדלאי - אי אית ביה מיא אין, אבל לית ביה מיא לא. תנן התם, 'ואלו מפסיקין לפאה - הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים'. מאי שלולית? אמר רב יהודה, אמר שמואל, מקום שמי גשמים שוללין שם. רב ביבי א"ר יוחנן, אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה. מאן דאמר מקום שמי גשמים שוללין שם - כ"ש אמת המים, ומאן דאמר אמת המים - אבל מקום שמי גשמים שוללין שם לא מפסקי, דהנהו עמוד ב באגני דארעא מקרו: מתני'. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר, רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור. ר"א אומר, ט"ז אמות, כדרך רה"ר. רבי עקיבא אומר, חמשים אמה. ר"ש אומר, (שמות כב ה) 'שלם ישלם המבעיר את הבערה' - הכל לפי הדליקה: גמ'. ולית ליה לר"ש שיעורא בדליקה? והתנן 'לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גבו גובה ד' אמות, היה מעמידו בעלייה - עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים, ובכירה – טפח, ואם הזיק - משלם מה שהזיק, ר' שמעון אומר לא נאמרו שיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם'? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, הכל לפי גובה הדליקה. אמר רב יוסף, אמר רב יהודה, אמר שמואל, הלכה כר' שמעון, וכן אמר רב נחמן, אמר שמואל, הלכה כר"ש: מתני'. המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו - ר"י אומר משלם מה שבתוכו, וחכ"א אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורין. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו – חייב, עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו – פטור. ומודים חכמים לר"י במדליק את הבירה - שהוא משלם כל מה שבתוכה, שכן דרך בני אדם להניח בבתים: גמ'. אמר רב כהנא, מחלוקת במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו - דר"י מחייב אנזקי טמון באש ורבנן פטרי, אבל במדליק בתוך של חבירו - דברי הכל משלם כל מה שבתוכו. א"ל רבא, אי הכי, אדתני סיפא 'מודים חכמים לר"י במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים', לפלוג וליתני בדידה – 'בד"א? במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו, אבל מדליק בתוך של חבירו - דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו'? אלא אמר רבא, בתרתי פליגי - פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דר"י מחייב אטמון באש ורבנן סברי לא מחייב, ופליגי נמי במדליק בשל חבירו דר"י סבר משלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם. תנו רבנן, המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו - ר"י אומר משלם כל מה שהיה בתוכו, וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין או גדיש של שעורין, ורואין מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה;