מסכת נדרים דף עח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 78]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240226 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240315 נדרים דף עח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'זה הדבר' - חכם מתיר ואין בעל מתיר'. תניא אידך, ''זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; שיכול ומה בעל שאין מתיר – מפר, חכם שמתיר - אינו דין שמפר? ת"ל 'זה הדבר' - בעל מפר ואין חכם מפר; נאמר כאן 'זה הדבר' ונאמר להלן (ויקרא יז ב) 'זה הדבר' בשחוטי חוץ, מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל, אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל, ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות'. בפרשת נדרים למאי הלכתא? אמר רב אחא בר יעקב, להכשיר שלשה הדיוטות. והא (במדבר ל ב) 'ראשי המטות' כתיב? אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן, ביחיד מומחה. ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא? אמר רב ששת, לומר שיש שאלה בהקדש. לב"ש דאמר אין שאלה בהקדש, ראשי המטות דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא? ב"ש לית להו גזירה שוה. זה הדבר בפרשת נדרים למאי כתיב? לומר חכם מתיר ואין בעל מתיר, בעל מפר ואין חכם מפר. זה הדבר בשחוטי חוץ למאי כתיב? לומר על השחיטה חייב ואין חייב על המליקה. אלא לב"ש להכשיר ג' הדיוטות מנלן? נפקא להו מדרב אסי בר נתן, דכתיב (ויקרא כג מד) 'וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל', והתניא 'רבי יוסי הגלילי אומר מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן; בן עזאי אומר מועדי נאמרו ולא נאמר פרשת נדרים עמהן', רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא, אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת ולא אשכחיה, אתא אבתריה למחוזא, א"ל, 'מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן'? והא כתיב שבת עמהן! ותו 'מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן'? והא מסיטרא כתיבא! א"ל, הכי קתני, עמוד ב 'מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד, מועדי ה' צריכין מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה, אפי' בית דין הדיוטות'. והא בפרשת נדרים ראשי המטות כתיב? אמר רב חסדא ואיתימא רבי יוחנן, ביחיד מומחה. א"ר חנינא, השותק על מנת למיקט - מפר אפילו מכאן ועד י' ימים. מתיב רבא, 'אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב? בזמן שלא שמע הבעל או ששמע ושתק או ששמע והפר ומת בו ביום, אבל שמע וקיים או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו - אין יכול להפר'; מאי לאו בשותק על מנת למיקט? לא, בשותק על מנת לקיים. אי הכי היינו 'או שמע וקיים'? אלא בשותק סתם. מתיב רב חסדא, 'חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהקם; חומר בהקם -