מסכת קידושין דף מב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 42]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257491 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257410 קידושין דף מב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בפסח אחד? שנא' (שמות יב ו) 'ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים' - וכי כל הקהל כולם שוחטים? והלא אינו שוחט אלא אחד! אלא מכאן שכל ישראל יוצאים בפסח אחד' - שליח בקדשים מנא ליה? מיניה. ודילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוייהו? אלא מהכא (שמות יב ג) 'ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית'. ודילמא התם נמי דאית ליה שותפות בגוייהו? א"כ תרי קראי למה לי? אם אינו ענין להיכא דשייך - תניהו ענין להיכא דלא שייך. האי מיבעי ליה לכדרבי יצחק, דא"ר יצחק איש זוכה ולא הקטן זוכה! ההוא (שמות יב ד) מ'איש לפי אכלו' נפקא. ואכתי מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד? סבר לה כמ"ד אין שוחטין את הפסח על היחיד. ואלא הא דאמר רב גידל אמר רב, מנין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר (במדבר לד יח) 'ונשיא אחד נשיא אחד ממטה' - תיפוק ליה שליחות מהכא? ותיסברא, דהא שליחות הוא? והא קטנים לאו בני שליחות נינהו! אלא כי הא דרבא בר רב הונא, דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב, מנין שזכין לאדם שלא בפניו? שנאמר 'ונשיא אחד נשיא אחד'. ותיסברא, זכות היא? הא חובה נמי איכא, דאיכא דניחא ליה בהר ולא ניחא ליה בבקעה ואיכא דניחא ליה בבקעה ולא ניחא ליה בהר! ואלא כדרבא בר רב הונא, דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל א"ר, מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן, שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות? לחוב אמאי? אלא לחוב ע"מ לזכות? ת"ל 'ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו': א"ר נחמן, אמר שמואל, יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם - בית דין מעמידים להם אפוטרופוס ובוררים להם חלק יפה, ואם הגדילו - יכולים למחות. ורב נחמן דידיה אמר, אם הגדילו - אינם יכולים למחות, דא"כ מה כח בית דין יפה? ומי אית ליה לרב נחמן אם כן מה כח בית דין יפה? והתנן 'שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות - מכרן בטל, רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים, (ואמר רבן שמעון בן גמליאל) א"כ מה כח ב"ד יפה?' ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן, הלכה כדברי חכמים! לא קשיא, עמוד ב הא דטעו, הא דלא טעו. אי דלא טעו - מאי יכולים למחות? יכולים למחות ברוחות: אמר רב נחמן, האחין שחלקו - הרי הן כלקוחות; פחות משתות - נקנה מקח, יתר על שתות - בטל מקח, שתות - קנה ומחזיר אונאה. אמר רבא, הא דאמרן פחות משתות נקנה מקח - לא אמרן אלא דלא שויה שליח, אבל שויה שליח - אמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי; והא דאמרן יתר משתות בטל מקח - לא אמרן אלא דלא אמר ניפליגן בשומא דבי דינא, אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא - מכרן קיים, דתנן 'שום הדיינים שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל, רשב"ג אומר מכרן קיים'; והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה - לא אמרן אלא במטלטלי, אבל במקרקעי - אין אונאה לקרקעות; ובמקרקעי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא, אבל פלוג במשחתא – לא, כדרבה, דאמר רבה, כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין - אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר. והא דתנן 'השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, שילח ביד פיקח - פיקח חייב', ואמאי? נימא שלוחו של אדם כמותו! שאני התם דאין שליח לדבר עבירה, דאמרינן, דברי הרב ודברי תלמיד - דברי מי שומעים? והדתניא 'שליח שלא עשה שליחותו - שליח מעל, עשה שליחותו - בעל הבית מעל', כי עשה שליחותו דבעל הבית - בעל הבית מיהא מעל, אמאי? נימא אין שליח לדבר עבירה? שאני מעילה דילפא 'חטא' 'חטא' מתרומה, מה תרומה משוי שליח - אף מעילה משוי שליח. ונילף מינה? משום דהוי מעילה ושליחות יד שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. מעילה - הא דאמרן, שליחות יד - מאי היא? דתניא, '(שמות כב ח) 'על כל דבר פשע' - בש"א לחייב על המחשבה כמעשה, ובה"א אינו חייב עד שישלח בו יד, שנאמר 'אם לא שלח ידו' וגו'; אמרו ב"ש לב"ה, והלא נאמר 'על כל דבר פשע'? אמרו להם ב"ה לב"ש, והלא נאמר (שמות כב) 'אם לא שלח ידו במלאכת רעהו'? אמרו ב"ש לב"ה, א"כ 'על כל דבר פשע' למה לי? שיכול אין לי אלא הוא, אמר לעבדו ולשלוחו מנין? ת"ל 'על כל דבר פשע''. הניחא לב"ה, אלא לב"ש דמוקמי ליה להאי קרא במחשבה כמעשה,